חשוב ללמוד גם כמה סימני ניקוד כבר בתחילת הלימוד של האותיות, כדי שהילד לא יתרגל לנחש, ולקרוא הכל כאילו הוא מנוקד בקמץ.
בשפת הסימנים משתמשים בציורים. יש ציור מיוחד לכל מילה – ציור לילד, איש, בית.
מדובר באלפי סימנים. הבעיה של השיטה היא שצריך ללמוד לזכור המון סימנים בעל פה, וגם אם יודעים את הסימנים, לא תמיד ברור מה כתוב, השפה מוגבלת, למשל:
כתבתי בשפת הסימנים :
ילד – הולך – לבית הספר
אבל איך לכתוב – אורי הלך לבי"ס אתמול? אפשר להשתעשע הרבה בשפת הסימנים.
בשפה הכתובה שלנו יש 'פטנט' מצוין. צריך ללמוד רק עשרים ושתיים אותיות, או עשרים ושש – יחד עם הסופיות, וכארבעה זוגות של סימני ניקוד. כל אות מייצגת צליל מסוים, והניקוד שמתלווה אליה קובע את האופן שבו האות תגיד את הצליל הזה: אִ , אוּ, אָ – או אחרת. בצורה זו נוכל לבטא את כל המילים שיש, ממש כמו שבחשבון אפשר לבטא אין סוף מספרים בעזרת עשרת סימני הספרות. לניקוד התייחסתי כבר.
אני מקשרת כל אות לשמה ולצליל שלה, בעזרת הצורה שלה.
בכל עמוד אות (אלף לדוגמא) יש מצגת פאוור פוינט להורדה. במצגת יש אנימציה המסבירה בפירוט את שיטת זכירת האות
בחרו אות רצויה מהלינקים המוצגים למעלה.