בשפה הכתובה שלנו יש 'פטנט' מצוין. צריך ללמוד רק עשרים ושתיים אותיות, או עשרים ושש – יחד עם הסופיות, וכארבעה זוגות של סימני ניקוד. כל אות מייצגת צליל מסוים, והניקוד שמתלווה אליה קובע את האופן שבו האות תגיד את הצליל הזה: אִ , אוּ, אָ – או אחרת. בצורה זו נוכל לבטא את כל המילים שיש, ממש כמו שבחשבון אפשר לבטא אין סוף מספרים בעזרת עשרת סימני הספרות. לניקוד התייחסתי כבר.