בשיטה העשרונית ערך הספרה נקבע עפ"י מיקומה. זה מקל עלינו, אנחנו יכולים להשתמש בעשר ספרות בלבד על מנת לבטא את אינסוף המספרים, לעומת המספרים הארוכים, קשיי החישוב וריבוי הסימנים בשיטות האחרות.
יש מקום לאחדות "אחדים" בודדים, מקום לעשרות (חבילות ארוזות של עשר),
מקום למאות.

1
10
100
1000
10000
100000
1000000
10000000

זה נראה כמו מדרגות. כשספרה זזה שמאלה היא שווה פי עשר. כל 10 יחידות
זזות לצד שמאל, משנות מקום ומשנות ערך (ממוזל).

10 אחדות זה עשרת אחת, עשר עשרות (בודקים) זה מאה, ולילדים שמכירם את המספרים הגבוהים – מה זה עשר מאות, מה זה עשר אלפים? מאה אלף, עשר פעמים? 5 מאות אלף, אלף אלפים? (מליון). (זוהי הטרמה לעניין שבר עשרוני). הזזה שמאלה של מספר מכפילה אותו בעשר.
לצורך המיקום ושמירה עליו, כמו ילד ששומר כיסא לילדו לחבר בקולנוע, יש לנו אפס. כך המספר יכול לשמור על מיקומו במקום בעשרות או המאות, גם ב – 1023, ששונה מ – 123.

צורת המיקום העשורי מאפשרת כתיבה קלה של המספרים תוך שימוש במעט סימנים. היא מקלה על פעולות החשבון בכתיבה במאונך.
כאשר יש לנו מספר כמו שתי מאות ושלוש אחדות, עלינו לשמור מקום ריק עבור העשרות, אחרת המשמעות ספרת המאות תשתנה. לצורך כך הומצאה הספרה אפס שמשמעותה כלום, אבל היא גם שומרת מקום. 203.
אבל כדי להבין את זה צריך ללמוד קודם על מבנה המספר העשורי. וזה בהמשך.