תפריט
בונים מגדל, בדיד אחד מעל השני, כאשר הבדיד ניצב על בסיסו הצר (2 מ"מ). מבקשים מהילד הערכה – כמה קומות ניתן לבנות, בכמה בדידים נוכל להשתמש? בודקים אם ההערכה תואמת את המציאות (הערכה נכונה מעידה על תפישה חשבונית, הפעלת החשיבה, ניסיון במשחק בחפצים).
ניתן לבנות רק 3-4 קומות עד אשר המגדל יתמוטט.
גם הילד יכול לנסות לבנות.
מטרת הבניה להמחיש שכאשר לומדים את החשבון עם "בסיס צר" של הבנה, הלימוד יצליח פחות. אם נבנה מגדל בעל בסיס רחב, הוא יהיה יציב יותר ונוכל בקלות להשתמש ביותר בדידים.
מניחים את הבדידים לרוחב, על בסיס רחב. הגדלנו את שטח הבסיס :
20X 10 מ"מ, במקום 2X 10 מ"מ שהיו לנו קודם. המגדל יהיה יציב יותר. זוהי מטפורה ללימוד החשבון – כאשר בסיס ההבנה של החיבור הוא טוב, החיסור יהיה יציב, ועליהם יהיה אפשר לבנות גם כפל, חילוק ושלבים גבוהים יותר של החשבון. ההדגמה ניתנת כנגד הנטייה של הילד "למשוך" לכיוון התקדמות מהירה כביכול, זניחת תרגול יסודי של חיבור וחיסור והתקדמות לכאורה לכיוון כפל.
בניה של מגדל כאשר הבדידים אינם מונחים בצורה ישרה. מטרת הבניה הרעועה להדגים מה קורה כאשר הלימוד בכיתה, של שלב אחר שלב בחשבון, נפגע. מצב זה דומה למצב המגדל, שהלבנים הבונות אותו לא הונחו בצורה יציבה וקשה להסתמך עליהן לבניה לגובה.
שלב מסוים של הלימוד עלול להיפגע כי הילד היה חולה, מצוברח, פטפט באותו רגע, בגלל שהמורה דילגה על דבר שחשבה שהוא מובן, או מפני שהילד התבייש לשאול. במצב כזה קשה "לבנות מגדל גבוה" בחשבון. כל שלב בחשבון מבוסס על השלב שקדם לו. כאשר ההבנה של החיבור אינה מספיק טובה, לימוד החיסור נפגע. כאשר שניהם אינם טובים, השליטה בכפל (סוג של חיבור) נפגעת.
מסבירים לילד שיש צורך לעבור שלב אחר שלב מן ההתחלה, כדי לבדוק אם אין 'חורים' שצריכים תיקון. הילד רוצה כבר להיות גדול ולוחץ ללמוד כפל. מסבירים לו שכשידע טוב יותר את החיבור, יהיה "חזק" גם בכפל ובחילוק.
