השיעור מתחיל בחזרה עלהחומר הקודם, "ועוד אפס". אני נותנת לילד בדיד אחד. מוסיפה לו אפס, "כלום"."כמה היה לך בהתחלה?" 1.

"נתתי או לקחתי?" נתתי. "כמה נתתי?" אפס, כלום.
"כמה יש לך עכשיו, בסוף"? אחד, כיון שתוספת אפס לא משנה כלום.
מסבירים שזהו התרגיל 1+0= 1
היה לי אחד, קיבלתי עוד (סימן ועוד). כמה קיבלתי? אפס.
כמה יש לי בסוף? (סימן שווה) יש לי בסוף אחד.
בודקים באותה שיטה לגבי תרגילים נוספים:
2+0=2
4+0=4
10+0=10
100+0=100
כאשר עניין זה הובן כראוי אפשר להמשיך.

פחות אפס.
נותנים לילד ביד בדיד אחד, ו"לוקחים" (סימן פחות) אפס , כלומר כלום.
כמה נשאר? אותו הדבר, מה שהיה בהתחלה.
מראים שזהו התרגיל 1-0 = 1

בודקים לגבי 2. נותנים לילד שני בדידים, לוקחים אפס.
כמה נשאר? כמה היה לך בהתחלה? 2.
נתנו או לקחו? סימן של ועוד או פחות? לקחו. כלומר פחות.
כמה לקחו? אפס, כלום. אז כמה נשאר בסוף?
כמו שהיה בהתחלה. 2.
כותבים עם הילד את התרגיל.
2-0=2

תרגילים נוספים בנושא פחות אפס:
4-0=
9-0=
1-0=
7-0=
8-0=
0-0=
10-0=
100-0=
מליון פחות אפס=

ממשיכים להתאמן עד 10. וגם לגבי אפס. 0-0=0
אח"כ עושים מבחן של ועוד ופחות אפס.

שיעור חזרה על ועוד ופחות אפס אני נותנת לילד בדיד אחד. לוקחת "כלום" מהיד שלו. היה לך 1, לקחתי ממך כלום, אפס.כמה יש לך עכשיו? נשאר אותו הדבר. 1.שוב, עם שני בדידים פחות כלום, שלושה ארבעה וחמישה.רושמים את התרגיל בעזרת הילד, כל פעם תרגיל אחד בצירוף ההמחשה שלו.
1 + 0 = 1
1 – 0 = 1
2 + 0 = 2
2 – 0 = 2

שוב מתייחסים לצורת התרגיל ולסיפור בזמן – כמה היה לי בהתחלה, מה קרה אחר כך, קיבלתי עוד או הפסדתי ולקחו לי. כמה נתנו או לקחו לי וכמה נשאר לי בסוף ביד.

ספירה טכנית בעזרת בדידים

בשלב זה ניתן למצוא את התשובה לתרגילים ע"י פירה של מספר בדידים, הוספת כמה ואז ספירה של הכמות כולה, כי עדיין לא למדנו לחשב תרגילים כאלה בראש.

אני מעדיפה לעבוד עם בדידים מאשר לאפשר לילד לספור בעזרת האצבעות. ילד שלמד להיעזר באצבעות – קשה ללמד אותו אחרת כי הוא מרגיש שהוא מצליח גם כך. המוח אינו אוהב להתאמץ, אם שיטה אחת נראית לו מספקת לא ילמד שיטה אחרת. כמו שמי שמקליד בשתי אצבעות כמוני לא יוכל ללמוד הדפסה עיוורת. ילד שסופר עם האצבעות – לא יזכור את התשובה מפעם לפעם. יש גם ילדים שמתבלבלים וסופרים פעמיים את האגודל או אף פעם לא ומגיעים בכל פעם לכמות אחרת. גם בספירת הבדידים הילד לא יזכור את התשובה לתרגיל, אך כאן יש לי סיכוי, הבדידים אינם קשורים לגוף שלו ואני יכולה להרחיק אותם ולגרום לו לרצות לחשב אחרת בהמשך.

מבחן – ועוד ופחות אפס למדנו תרגילי ועוד ופחות אפס, בעזרת המחשה עם הבדידים. עכשיו אפשר לעשות מבחן אחד עם הבדידים ומבחן אחד בלעדיהם. אני מעוניינת לידד את הילד עם המילה מבחן ע"י כך שנשתמש 2-3 פעמים בשיעור במבחן והוא יקבל ציון. אני רוצה לגרום לחוויה טובה מהמבחן ולכן אבחן רק על חומר שאני בטוחה שהילד יצליח בו. אני רוצה שהילד יתרגל לכך שציון 100 הוא רגיל עבורו ולכך הוא יכול
לצפות. השימוש במבחן נעשה כמשוב – האם החומר נלמד היטב או לא. אם החומר לא נלמד כראוי אין כאן אשמה של הילד אלא טעות שלי ועלי ללמד אותו טוב יותר עד שיגיע ל- 100%.

מבחן על הנושא ועוד ופחות אפס. (כדאי לכתוב בראש המבחן את הנושא – כך גם הילד רואה שהתקדם ולמד חומר שלא ידע קודם.)

1+0=
3+0=
4+0=
2+0=
1-0=
3-0=
100-0=
100+0=
10-0=

למדנו תרגילים של ועוד ופחות אפס, למדנו שאפס הוא כלום ותוספת או החסרה שלו אינה משנה את מה שהיה לנו בהתחלה (המספר הראשון).