המחשה בעזרת הבדידים. היה לי 1.
אני נותנת לילד בדיד אחד ביד ואומרת – זה מה שהיה לך בהתחלה.
נתנו לך עוד אחד. (נותנת עוד בדיד אחד) כמה היה לך בסוף?
כמה יש לך עכשיו ביד?
הילד מסתכל ביד ואומר: 2. כותבים את התרגיל עם הילד.

1+1=2
היה לי 2. נתנו לי עוד אחד. כמה יש לי עכשיו? 3

2 +1 = 3
היה לי 3 (כותבים 3) נתנו לי עוד (כותבים +) אחד.
כמה נתנו עוד? (כותבים 1)
כמה יש לי עכשיו? (כותבים =) והתשובה 4

3 + 1 = 4

העבודה נעשית כל הזמן בעזרת המחשה, כמו בתרגיל הראשון.

תוספת של אחד מביאה אותנו למספר הבא בספירה.
עולים עם תרגילים עד 10 .
לא בצורה מסודרת אלא אחרי 4+1 עובדים על 3+1
אם הדבר מבוסס אפשר גם לעבוד על 0+1=1
היה לי בהתחלה: 0. נתנו לי עוד 1. כמה יש לי עכשיו, בסוף? 1.
יש ילדים שלא יבינו את עניין המעבר למספר הבא. עוזרים להם.

איזה מספר בא אחרי 1?
איזה מספר אומרים אחרי שאומרים 1? 2. ואחרי 2? 3.
כשעושים "ועוד אחד" עוברים למספר הבא לפי הספירה.
זה מספיק לשיעור אחד ולא להעמיס יותר. (למי שמתחיל את לימוד החשבון).
בשיעור הבא מבססים את העניין יותר. אפשר לעבור מהמחשה של נגיעה בבדידים להמחשה בעזרת ציור – כוכבים, תפוחים, פרחים, לבבות על הלוח, בלונים וכדומה.

חוזרים על תרגילי "ועוד אחד".

0+1=1
3+1=4
6+1=7

עורכים מבחן לבדיקה (מבחן אחד עם בדידים ואחד בלי). תוצאת המבחן צריכה להיות 100 וללא עזרת המחשה – כדי שאפשר להמשיך לשלב הבא בסולם. כמות התרגילים – לפחות עשרה – מוסיפה לתחושת ההצלחה של הילד.

מבחן ועוד אחד ועוד אפס:
9+1=
8+0=
3+1=
10+0=
2+0=
5+1=
3+0=
5+0=
8+1=
7+0=
0+0=
0+1=
1+0=