הסידור של שני ריבועים מול שני ריבועים בצורה כזאת מזכיר מצב של כתה שהולכת בטור של זוגות מאחורי המורה. המצב ידוע ומוכר לילד מבחינה גופנית וחברתית. כאן כל ריבוע מייצג ילד. אני משתמשת בידע זה שנמצא אצל הילד, כדי ללמד את הילד על מספרים זוגיים ואי זוגיים.

מצב של שתיים מול שתיים הוא מצב של שתי חברות ועוד שתי חברות. זה מצב רגוע וטוב. לכל אחד או אחת יש חברה. 4 הוא מספר שמח – זוגי. אין בעיה. שתי חברות מול שתי חברות. שתי חברות, שלכל אחת מהן יש חברה. 3 הוא מספר, שבו יש שתי חברות ועוד אחת בודדה. זהו מצב לא כל כך טוב. אחת עצובה – אין לה "זוג". 3 הוא מספר עצוב. כשהמורה מבקשת להסתדר בזוגות – יש כאן בעיה. הילדים מודעים לבעיה זאת היטב. יש גם מצב של שלישייה, שבו חברה אחת רבה עם השנייה ומתחברת לאחת, פעם רבים עם זאת ופעם עם זאת. כל שני וחמישי נוצר זוג אחר בתוך השלישייה וזה מצב לא נוח.

למדנו על מספר זוגי ולא זוגי (אפשר להסביר: אי זוגי, אי זה לא, כמו "אי אפשר") וגם ביססנו קליטה טובה יותר של המספר והתרגילים שמרכיבים אותו. שואלים, האם 5 הוא מספר שמח? ומסדרים בדידים. האם 6? הילדים יכולים לשים לב לכך שהמספר הזוגי מופיע פעם כן, פעם לא.
6 מופיע כשלוש מול שלוש. לכל אחת מהשלוש יש חברה.
3 זוגות של שתי חברות