מוגש כשירות לציבור ללא תשלום

40. ועוד שלוש (והטרמה לחוק הקיבוץ)

2+3=5 אני יכולה לקרוא לשלוש בשם אחר, למשל 2+1. כי 2+1 זה בעצם שלוש.
אני יכולה לכתוב במקום 3, 2+1.
2+2+1, כמו ארבע ועוד אחד.
עניין זה מסובך ומצריך המחשה טובה, אבל הוא שווה בלמידה. עניין השִיוּם – קריאה למספר בשם אחר, חשוב מאד גם לנושא של שבירת עשרת בתרגילים כמו 7+5 וגם באופן כללי לנושא של הצבה במשואה אלגברית בכיתות גבוהות יותר.
אני מדגימה את העניין בעזרת הבדידים, אבל לא מתרגשת אם זה לא נקלט, אלא רק משמש הזדמנות לשמוע על עניין זה בפעם הראשונה.
אני משתמשת בעיגול להטרמה של נושא הסוגריים.

במקום שלוש אני כותבת בתוך העיגול את השם האחר של שלוש, 2+1.
אני שואלת, מה השם האחר של 4, 5 ועובדת על נושא השמות האחרים של המספרים. כל תרגיל שתוצאתו היא המספר המסוים, הוא שם אחר שיכול לייצג את המספר, לפי הנוחות שלי. עניין זה נקרא שיוּם
או המרה.
שתיים ועוד שלוש זה כמו
שתיים ועוד שתיים, ועוד אחד.

אני משתמשת שוב בעיגול, כאשר אני מציירת את הבדידים. אני עוברת מהמחשה של מגע והחזקת בדידים להמחשה על ידי ציור של הבדידים ואז לסימול בעזרת מספר ולא עוברת ישר מהמחשה תלת מימדית למספרים.
מה שעשיתי כאן הוא הטרמה לנושא סוגריים ולנושא חוק הקיבוץ, שהוא החוק השני שאני מעוניינת ללמד. אני נוגעת בנושא רק ברמז, אבל אחר כך כשאתייחס לכך יהיה לי קל יותר.
אני מראה שבחשבון משתמשים בסימן של סוגריים במקום בעיגול. משמעות הסוגריים היא שמה שבתוכם כמו מה שבעיגול, הוא קבוצה בפני עצמה ופותרים אותה קודם.
3+3=6
3+4=7
3+1=4
3+1 יכול לייצג את המספר 4 בתרגיל 3+4=7
3 + (3+1) =
עכשיו לפי חוק הקיבוץ, בחיבור מותר לי להזיז את הסוגריים ולקבץ יחד מחוברים אחרים.
3+ (3+1) = (3+3) +1= 6+1 =7

אני מראה את העניין של חוק הקיבוץ בעזרת הבדידים.

אקרא לארבע בשם אחר, ארבע הוא גם שלוש ועוד אחד.

עכשיו אקבץ יחד את שלוש ושלוש. אני לא פוגעת בכמות – הכל נשאר אותו הדבר.

ידוע לי כבר ששלוש ועוד שלוש הם שש. שש ועוד אחד הם שבע.

אם הנושא קשה ולא נתפס – להניח לכך. בפעם הבאה זה יהיה קל יותר. כרגע ניתן להתייחס.
ל-ועוד שלוש, כמו ל-ועוד שתיים ועוד אחד. ועוד שתיים כבר די מבוסס, וכמו שעשינו לגבי ועוד שתיים שזה כמו – ועוד אחד, ועוד אחד, אפשר לעשות ועוד שלוש ע"י ועוד שתיים ואז להוסיף אחד..
אנחנו יודעים 6+2=8 לכן 6+3 שווה 6+2 שזה 8, ועוד אחד. 8+1=9 . 6+3=9.
6+3 גם אפשר ללמד ע"י כך ש – 9 עשוי משלוש שלוש שלוש. שלוש ושלוש אנחנו יודעים שזה 6, 3 חברות מול 3 חברות, ועוד השלוש השלישי זה יהיה 9..
.
המספר 7: אנחנו יודעים 3+3=6 לכן 3+4 יהיה כמו 3+3+1 =6+1=7.
המספר 9 – נלמד אותו דרך המספר 10..
עשר הוא חמש ועוד חמש, כמו באצבעות הידיים שלנו – 5 אצבעות ועוד חמש שווה עשר אצבעות..
5+5=10 ולכן 5+4 יהיה קטן ממנו במספר אחד. או שעושים: 5+2+2 , חמש ועוד שתיים ואז ועוד שתיים. 5+2=7 ואז 7+2=9.

לתרגול כל העניין הזה אפשר לעבוד בזוגות עם קוביות משחק..
לאחר שמוודאים, שהילד מכיר את צורת הכמות ללא ספירה, מנקודה אחת עד שש נקודות, עובדים למשחק. הילד מטיל שתי קוביות משחק. עליו לחבר את שני המספרים. רושמים את המספר שהגיע אליו בטבלה. עכשיו הילד השני מטיל שתי קוביות. גם הוא מחשב את המספר שהגיע אליו..
4+3=7.

הילד שקיבל את מספר הנקודות הגבוה ביותר הוא הזוכה..
ניתן לצרף ילדים נוספים למשחק, תשובה לשאלה של מישהו אחר או הבעת זלזול מורידה נקודה..
ולשחק במספר שלבים ואחר כך לראות מי המנצח..
תרגיל שייקלט מצוין במקרה זה הוא 6+6=12..
יש גם משחקי שולחן, כמו המשחק שאותי מתסכל מאוד – סולמות ונחשים..
יש גם "ריץ'-רץ'". אלה משחקים שכדי לשחק בהם כשהילד כבר שולט בחשבון עד 20. הם נותנים תפיסה טובה של משמעות המספרים, מה גדול ומה קטן וכו'..