האפוד עם אבני החושן נישא על ידי הכוהן הגדול, בתקופה שעד סוף בית ראשון. כל אבן מאבני החושן מייצגת אחד מ - 12 השבטים.  "וימלאו-בו ארבעה טורי אבן
טור אודם פטדה וברקת

מוסבת משבצות זהב
במלאתם:
והאבנים על שמות בני ישראל הנה שתים עשר על שמותם פיתוחי חותם איש על שמו לשני עשר שבט"  
(ספר שמות, פרק לט', פסוקים י'-יד').

'האורים והתומים' והאפוד שימשו כמערכת לקבלת תשובות מהאל, בדרך כלל בתיווך הכוהן הגדול. התשובות היו מסוג של כן/לא, ע"י הארה או אי-הארה של אבני החושן שבאפוד או  'האורים והתומים' (אור ותום = אור וחושך). בכך דמתה המערכת לסוג של מחשב בינארי (שתי אפשרויות, 0,1) קדום. השאלות שנשאלו היו לדוגמה: האם לצאת למלחמה, כן/לא. או, בשימוש האורים ותומים יחד עם האפוד של אבני החושן - האם מי שמעל בחרם היה משבט ראובן - כן/לא.  האם משבט יהודה כן/לא, ממשפחת זבדי כן/לא.

אפרים ומנשה הם בני יוסף ונקראים גם 'שבטי יוסף'.

למשמעויות נוספות של אבני החושן ולפרטים מדויקים יותר על צבע וצורת האבנים, ניתן לעיין בויקיפדיה, ובאתר: http://www.ima-adama.co.il/crystals/more/Hoshen.htm