טעויות כתיב

קישור כל אות לצליל שלה, בעזרת הצורה שלה

טיפול בטעויות כתיב
(שגיאות כתיב)


בעבר נהגו להתעלם מטעויות כתיב כדי לא להביך או לעצור את הילד. בצורה כזאת כמובן שלא פותרים את הבעיה, וגורמים ליותר מבוכה. יש מספר שיטות שעוזרות בנושא זה.  חלקן אספתי וחלק פיתחתי.
אם מטפלים בנושא של שגיאות כתיב, כמו לגבי כל לימוד של דבר חדש – כדאי לא להגזים ולטפל כל יום-יומיים בסוג שגיאות אחר, לא הכל יחד.

1. החלפה בין ט' ות'.

טית היא האות הנדירה יותר.  לכן ברוב המקרים כדאי לכתוב ת. הסימן המקובל הוא, שמילים "רטובות" כותבים בטית. לדוגמה:  טיפה, מטר, טחב, טפטוף, טל, מטריה. עוד סימן: מילים מלועזית שמתחילות ב"טֶלֶ" – מתחילות בטית. טל זה "רחוק", טל-ויזיה זה לראות מרחוק, טלפון זה לשמוע מרחוק.  כמו שקראו פעם לטלפון – שח-רחוק. הסימן השלישי הוא שכשרואים את המילה עם האות הנדירה ט', כדאי להגיד את המילה בלב כשמדגישים את הטית, כדי לזכור שכותבים אותה בצורה מיוחדת. ואפשר לנסות לדמיין, למה מילה כמו שטויות או טיפש – היא "רטובה".

2. החלפה בין ח,כ,ק.

כ יכולה להישמע כמו חית או קוף. איך נדע לכתוב נכון מילה כמו – לזכור?  ק או כ? כשמעבירים את המילה לצורה אחרת, כמו – זכרתי – רואים שהיא נשמעת לפעמים כמו קוף ולפעמים כמו כף או חית. קוף תמיד נשמעת כמו קוף, לא משתנה גם כשמעבירים את המילה לזמן אחר. חית תמיד נשמעת כמו חית. אם יש שינוי, סימן שאת המילה כותבים בכף. בודקים משפחה של מילים כדי לדעת, כל משפחה נכתבת באותה אות. כתבתי, לכתוב, הכתבה – הצליל משתנה ולכן זו כף. מנקים, ניקינו, לנקות – זו קוף. חבר, מחברת, חיברתי,  – זו חית. מוכרים, מכרנו, למכור – זו כף. כבוד – מכבדים – זו כף. ושוב – כדאי להגיד בלב את המילה עם הכתיב המסובך, תוך הדגשה של האות הבעייתית. בחרתי (ח' גרונית), BADAKKNU , הלכתי.

3. החלפה בין א' וע'

אם ו- עם:  "אם תבוא איתי אז…".  אם ששייך למילה אז, במשמעות של תנאי, – מתחיל ב-א', כמו המילה אז.  עם השני שמשמעותו ביחד, נכתב בעין, כי הוא לא אם ששייך ל"אז". אָל ועל.  אל הוא היפוך של המילה לא, אותה משמעות, ונכתב גם הוא בלמד ואלף. אל תלך, אל תבוא. גם עין היא אות יותר נדירה.  כשרואים אותה, אפשר לומר אותה בלב תוך הדגשה שלה, כאות גרונית. שמענו.