בשלב מסוים ילד מתחיל לשאול לגבי קריאה ואותיות. יש ילדים שממציאים כתב משלהם או מעמידים פני קוראים. כאשר הילד מתעניין בנושא מסוים זה הזמן לנצל את הזדמנות הלמידה, נפתח שער. חשוב לא להתפרץ פנימה ולהציף, לענות לשאלת הילד וקצת פחות מזה. לגירוי של הרצון ללמוד וללמידה בהיסח הדעת, אפשר לשים אותיות מגנטיות על דלת המקרר או על הפלדלת. האותיות צריכות להיות בצבע אחד עד כמה שניתן, כדי שהילד יזהה את האות לפי צורתה ולא לפי הצבע. האותיות צריכות להיות שונות זו מזו, כלומר ז' לא דומה ל-ו', ב' שונה בבירור מהאות כף. הילד ישאל מדי פעם או שההורה יאמר – האלף נפלה, תרים אותה. הלמידה של שמות האותיות יכולה להתבצע כך בתוך חודש. אפשר כמובן להיעזר ב"פטנטים" לזכירה שבמצגות באתר זה.

אפשר להשתמש גם ברצועות צ'יפס כדי ליצור אותיות, בבצק ופלסטלינה, ובביגל'ה אותיות שקיים בשוק. אפשר "לכתוב" אותיות על גב הילד, שינסה לזהות. העיקר – לא ללחוץ, שירגיש שהוא כל הזמן מצליח. להתעכב על מה שהוא כבר יודע וללמד מעט ממה שאינו יודע, עדיף לענות לשאלות של הילד ולא לתת תשובות למה שלא שאל. ילד שמרגיש שהוא מצליח או שהלימוד הוא "שלו", בגלל הרצון שלו – יתקדם מהר וטוב יותר.

ידיעה של שמות האותיות היא כבר חצי קריאה, מכיוון שכל אות "אומרת" את הצליל שבתחילת השם שלה. שין אומרת שְ, ריש אומרת רְ וכו'.

לאחר לימוד השמות והצליל שבתחילת שם האות, אפשר ללמד את הקשר בין האות לבין הניקוד שלה. למשל, האות בית יכולה להגיד:
בָּ בֶּ בִּ בּוֹ
איך בית תגיד את הצליל שבתחילת השם שלה, נקבע לפי הניקוד שלה. הניקוד הוא קוים ונקודות ליד או מתחת לאות, לפעמים מעליה. אנחנו לא קוראים לפי שפת הציורים, לכל מילה יש ציור, אלא כותבים אותיות וניקוד וקוראים את רצף הצלילים שנוצר. שיטה זו ללימוד קריאה נקראת השיטה הפונטית או שיטת "החדר".

שיטת הקריאה לפי סימנים שמייצגים צלילים ולא מילה בשלמותה, היא המצאה גאונית, מכיוון שבצורה זו אנחנו יכולים לבטא עשרות אלפי מילים באמצעות 22-26 אותיות, וכשמונה סימני ניקוד. יש כשמונה סימני ניקוד אולם למעשה הם 4 זוגות של סימנים שצלילים דומה, כך שאין הרבה מה ללמוד. קמץ דומה לצליל הפתח, וגם לצליל של חטף פתח, סגול דומה לצירה, וכך הלאה. בעבר היה הבדל בין קמץ לפתח, והיום אין הבדל, מכיוון שבמשך 2,000 שנה לא דיברנו את השפה, ודברים הלכו לאיבוד, איננו יודעים כיצד נשמעו.

הרבה הצלחה בדרך הקריאה ולימוד הקריאה. לדעת לקרוא עד לשלב שבו אוהבים לקרוא היא מרכיב חיוני להצלחה וגם להנאה בעולם שלנו. רכישת הקריאה עצמה אינה קשה כלל. בעבר למדו בשיטה לא נכונה, של "צילום" המילה, אי לימוד הניקוד, ולכן נוצר חשש מסביב לקריאה. למעשה רק צריך ללמוד מספר לא גדול של אותיות, מספר קטן מאוד של סימני ניקוד, להבין את הקשר ביניהם, והקריאה יכולה להפוך לדבר טבעי, כמו הליכה.