|
לחץ לצפיה במצגת
שְוָא - השווא דומה לצֵירה, אבל צירה מסודר בצורה מאוזנת כמו עיניים - וכך אפשר להבחין ביניהם בקלות. השוא הוא שתי נקודות שנופלות ולמעשה האות נשמעת כמו אות בלי ניקוד. כדאי להתחיל ללמד שווא עם אותיות "מזמזמות": האותיות השורקות: שְ,זְ,סְ - והאותיות רְ, בְ, תְ ואחר כך עם קְ ושאר האותיות. לזכירת המילה: מְאוּזָן, קו מאוזן שקשור גם לשיווי משקל, נמתח מאוזן לאוזן. לילדים שאינם זוכרים את סימן השווא, ניתן להגיד שהשווא הוא כמו קָקי, והאות אְ אומרת את הצליל שמשמיעים כשעושים קקי: צלילי של מאמץ: אְ. בית עם שווא אומרת: בְּ, וכיוב' לגבי שאר האותיות.
השווא נשמע אחרת כשהוא נמצא בתחילת המילה, כי קשה לבטא את המילה רְאי, למשל - כאילו אין לריש ניקוד. לכן, בתחילת מילה - השווא נשמע כמו צירה או סגול.
דקלום: השוא מתחת לזין / כמו שתי נקודות שנופלות / נופלות והולכות לאיבוד. / האות נשמעת / כמו אות בלי ניקוד, / זין עם שווא מזמזמת: זזְ.
דקלום: שווא ישבה וחשבה: האם להיות או לא להיות / ומה התשובה? / והעולם הוא אכזר / אם תהיה או לא תהיה / זה לא ישנה שום דבר. (לא ניסיתי על ילדים).
דקלום: שתי נקודות יורדות, זו על זו וזו על זו: את כזו ואת כזאת – ושתיהן לא רזות.
לשווא שני צלילים שונים - בתחילת המילה קשה לבטא שווא כמו אות בלי ניקוד, ולכן במקרה זה שווא נשמע כמו צירה.
דקלום: באמצע המילה, שוא לא תמיד חשובה / אבל בהתחלה - / שוא נשמעת כמו גדולה: / לְאן לְהתראות וְהכול / - שווא נשמעת כמו סגול.
דקלום: ריש עם שוא נשמעת / כמו ריש בלי ניקוד: רְ / כמו במילה פרְצוף. /אבל בהתחלת המילה / קשה לבטא: רְ. / בהתחלת המילה / ריש עם שווא נשמעת / כמו ריש עם סגול / למשל במילה: רְאִי.
|
|
|
|
|
|
|
|
האתר מוקדש לזכר אבי משה אגוזי ז"ל |
כל הזכויות לחומרים המצויים באתר שמורות לשלומית אגוזי אולצ'יק.
©
תוכן האתר: שלומית אגוזי-אולצ'יק. בנייה, עיצוב ושיווק האתר: דן מואב |
