דף הבית | קריאה וכתיבה | לימוד חשבון | דפי עבודה | למידה והתנהגות | ספרי-ילדים שלי | כתבו אלי | קישורים
שלומדים - לימוד לילדים
דף הבית > תנ"ך > פרק 6
מס' מבקרים: 491515
פרק 6

פרק 6: הדגמה של 'שיטת החריגות' לגבי 'בריאת האור והמאורות' (בראשית א')


חלקו הגדול של חומר הלימוד על 'בריאת האור והמאורות' (בראשית א'),  נוסה בהצלחה על ילדי כיתה ב' - כאשר הם שואלים על 'חריגות' שמצאו בטקסט, מעלים השערות ודנים בהן מתוך שמחה רבה.  גילוי עצמאי וחשיבה פעילה הופכים את חווית הלימוד למספקת ומהנה, ומעודדים דימוי עצמי חיובי של התלמיד, שאינו רק  כלי קיבול  למזיגת הידע של המורה,  'לימוד  דו-סיטרי':   "מכל מלמדי השכלתי,  ומתלמידי -  שבעים ושבעה" (אבות ד' א'). 

צורת לימוד כזו עלולה להקשות על המורה, שלא התכונן לשאלות הבלתי צפויות של התלמידים.  במקרה כזה ניתן להפנות את השאלה חזרה אל הכיתה,  לדון בתשובות המוצעות ולהבטיח לבדוק בספרים או ב'גוגל' - מה מציעים חז"ל בנושא. 

הגרסה שתישמר בזיכרון לגבי פסוק 5 בפרק א' בראשית, יכולה להיות:   

'אלוהים קרא לאור יום, ולחושך קרא האל - לילה';

הגרסה שמופיעה במקרא שונה, אמנותית יותר:  

"ויקרא אלוהים לאור יום, ולחושך קרא לילה". 

'בצד האור' של התקבולת מופיע שֵם אלוהים - בצד 'החושך' של התקבולת אין  'השתקפות'  של שם האל.  ההבדל בין מה שקיבלנו לבין מה שציפינו לקבל - הוא 'חריגה'.  שואלים שאלות ומעלים השערות כדי להבין מדוע יש 'חריגה' מהציפייה המוקדמת לטקסט פשוט. 

שאלה 1:  מדוע חסרה מילה נרדפת לאלוהים בצד השני של התקבולת?  תשובה אפשרית היא, שמדובר ב'תקבולת חסרה',  אך זוהי 'טאוטולוגיה': תשובה שחוזרת על השאלה במילים אחרות, מבלי לספק תשובה אמיתית.   

השערה 1:   אלוהים אינו מרוצה מהחושך והיה מעדיף שלא ייברא, אבל אין ברירה - החושך חייב להיות שם.   האל  אינו מרוצה מהימצאות החושך בעולם שברא, על כן לא נכתב שם אלוהים ב'צד החושך' של התקבולת – כלומר  קיימים בבריאה דברים  שהאל היה מעדיף שלא יהיו.

בדיקה של השערה  מס' 1:   האם ההשערה עומדת  בסתירה להנחות קודמות:  "ה'  אלוהינו ה'  אחד" (דברים ו' 4),   או שניים?  לפי ההשערה קיים כביכול כוח נוסף, 'כוח השחור' - שאלוהים מעט חסר-אונים לגביו;  השערה 1 מבליעה בתוכה אמונה בשני אלים,  כמו באמונה הפרסית הדואלית, של אל האור הטוב  ואל החושך הרע - הנאבקים זה בזה בתוך נשמתו של המאמין;  כל אחד ואחד הוא חייל ב'מלחמת האור והחושך'.  למאמין ניתנת 'בחירה חופשית' ('הכל צפוי והרשות נתונה'. ר"ע):  בחירת המאמין ב'טוב' היא נקודה נוספת לזכות 'כוחות הטוב'.

יש ליישב את השערה 1 עם ההנחה-אקסיומה הראשונית,  שהאל יחיד וכל יכול.  בתנ"ך נאמר:  "מבלעדי אין עוד"  (ישעיה, מה  6).   "האלוהים יוצר הארץ ועושה, הוא כוננה, לא תוהו בראה לַשֶבת, אני ה'  ואין עוד"  (ישעיה מה  18).   ו - "שמע ישראל:  ה'  אלוהינו -  ה'  אחד".

ניסיון ליישב את הסתירה של השערה 1 שהאל איננו מרוצה מקיום החושך בעולמו, עם ההנחה הראשונית על מהות האל:  האל הוא אכן יחיד, אולם איננו מעוניין להגיש את ה'טוב' למאמין מלכתחילה - האל מאפשר למאמין בחירה בין שתי ברירות,  'טוב'  ו'רע'.  ואולי אין משמעות לטוב מבלי שהרע יתקיים לצידו, כפי שהאור לא היה נתפס כקיים אם לא היה גם חושך, יום לא היה ללא לילה - כמו צליל תמידי שאין שומעים אותו, כי הוא אינו משתנה.  ה'בחירה בטוב' איננה כה משמעותית ו'טובה',   אם לא ניתנת גם האפשרות ההפוכה, לבחור ב'רע';  לכן האל היחיד, הטוב והכל-יכול  מאפשר את מציאות החושך ורוע בעולמו. הסתירה יושבה: האל הוא יחיד ועליון גם לפי השערה 1 - והיא מתקבלת.

1השערה  1 מזכירה את החוק השלישי של ניוטון, 'חוק הפעולה והתגובה': כל כוח שפועל בעולם גורם להיווצרות כוח שני מולו – כוח אשר שווה לו בעוצמתו והפוך בכיוונו ("עזר כנגדו").   בריאת האור ה'טוב' - גורמת להיווצרות החושך ה'רע'. 

2ניתן להרחיב את החוק השלישי של ניוטון  גם לגבי תמורות בעולם, למשל:  'השואה' גרמה לתמיכת אומות העולם ולהבנת רבים מבני העם היהודי -  שהפתרון ל'בעיית היהודים' היא 'בית לאומי',   כפי שאמר הרצל. הקמת מדינת ישראל היא פעולה בעלת עוצמה רבה,  שמנוגדת בכיוונה למה שניסה היטלר להשיג ב'שואה'. 

פירוש השם 'הרצל' – לב קטן.  פירוש השם 'היטלר' - עיניים. רש"י אומר, לגבי 'פרשת המרגלים': "הלב והעיניים הם מרגלים לגוף ומסרסרים לו את העבירות: העין רואה והלב חומד והגוף עושה".     האל יכול לפעול באמצעות מנהיג 'טוב' כמו הרצל - שמנסה לשכנע ב'דרכי נועם', ללכת בדרך מסוימת.  האל יכול לפעול גם דרך מנהיג 'רע',  אם דרך ה'טוב' לא מצליחה:  פעולתו הקשה וה'רוע' של היטלר – הביאו לפעולה ההפוכה של הקמת מדינת ישראל.  ממש כמו כדורי ביליארד, שאחד מופנה לצד אחד כדי להכות באחר כדי שיתגלגל לצד שני.  ועל כך אמר אביב גפן: "ותגיד לאלוהים, אנחנו לא צעצועים".

השערה 2 לשאלה מס' 1,  מדוע לא מופיע שם האל 'בצד החושך'.
בריאת הפכים:   אולי החושך נברא מעצם היברא האור;   חושך הוא 'אין-אור'.  כך, בבריאת דבר אחד, האור, או בהפרדתו מכל מה שהוא לא -  נוצרים בבת אחת שני דברים:  מה שנברא - וכל מה שהפוך ממנו;  הארץ, וכל מה שהוא לא ארץ: שמים;   ים  -  ו'אין ים':  יבשה.   שם האל אינו מופיע לצד החושך, כי האל ברא את האור - ואילו החושך נוצר כתוצר לוואי.   השערה מס  2 לגבי בריאת הפכים  אינה סותרת את ההנחה על מהות האל,  וגם היא מתקבלת.

זוהי בריאה על ידי ביסוס גבולות של מקום,  הפרדה בין דבר למה שהוא איננו, יצירת דבר-והיפוכו בעת ובעונה אחת - מתוך 'תוהו-ובוהו':   כאוס  של הגדרת הגבולות בין דברים:    נוזל מוגבל למקום אחד על פני הארץ ונוצרים יבשה וים.  הפרדת האור מהחושך, כמו הפרדת ארץ משמים וים מיבשה - נעשית אף היא על ידי 'תחימת המקום':  האור מופרד מהחושך לא רק באמצעות הזמן שעובר - אלא  שבמקום אחד על פני כדור הארץ יש אור שמגיע מהשמש,  ובצדו הנגדי של הכדור האור מוסתר.

השערה 3 לשאלה  1:  'מדוע לא נכתב שם האל בצד החושך'.  אולי החושך לא נברא עם היברא האור:   החושך היה שם קודם, "על-פני תהום";  עדיין כאן החושך לא רצוי או לא חשוב -  אך השערה  3 איננה שוללת את 'הנחת העבודה' על מהות האל, וניתן לקבלה.  

בדקנו את נושא בריאת האור והחושך - האם האל 'מרוצה' מקיום החושך בעולמו - והעלינו השערות בנושא;  אך ייתכן שהסיבה להחסרת שם האל ליד החושך פשוטה הרבה יותר:  "ויקרא אלוהים ליבשה:  'ארץ',  ולמקווה המים קרא  - ימים"  (בר' א, 10). שֵם האל נמצא ליד היבשה ולא ליד הים - כי היבשה שימושית לאדם יותר מן הים;  האדם מבלה את רוב זמנו על פני היבשה.   היום שימושי יותר עבור האדם,  האדם ער ופעיל ביום וישן בלילה - לכן נאמר שם האל רק בצד התקבולת שחשוב יותר לאדם:  'צד האור'.

לעניין  'האת השני' - גם כאן, ייתכן שהניסוח חגיגי ומתאים לפתיחה:  "בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ".  השמים מופיעים קודם בתקבולת כי לא עומדים להרחיב עליהם את הדיבור, ואז מציינים את בריאת הארץ - שבה עוד ידובר.  כלומר, הפירוש שנתתי קודם איננו דווקא מוצדק ונכון.   באמצעות 'שיטת החריגות' - ניתן לפעול כמו ילד שבונה ואז הורס ארמון של חול או מגדל קוביות,   בניית תילי תילים של הוכחות  והריסתן בהבל פה. 

לדעתי כל ההשערות לפירוש נותרות אפשריות, אם אין סתירה להנחה הראשונית על מהות האל; מגוון הפירושים והרבדים  הוא חלק מן היופי והעושר של הטקסט המקראי. 

ההנחה הראשונית היא שהאל קיים, עליון ואינסופי מבחינת מוסר, כוח, חכמה, זמן ומקום. אסור שההשערות יפגעו בהנחה הראשונית, או בגלל שלא רוצים לפגוע באמונה או מפני שאם החריגה בטקסט היא מקרית או נובעת מהטיפשות או מהפרימיטיביות של הכותב, אין מקום להעלאת שאלות.  ואם אין שאלות, הטקסט והלימוד אינם מהנים ומעניינים.  ילד אחד בכיתה ב' בדק בטקסט, ושאל – "למה כתוב "בצלמנו", הרי אלוהים אחד?"  זהו מעבר לגישה אקטיבית כלפי הלימוד, וגם ילד בכתה ב' יכול לעשות זאת.



פרק 7 (פרק 7)
תנ"ך
פרק 1
פרק 2
פרק 3
פרק 4
פרק 5
פרק 6
פרק 7
פרק 8
פרק 9
פרק 10
פרק 11
פרק 12
פרק 13
פרק 14
פרק 15
פרק 16
פרק 17
פרק 18
פרק 19
פרק 20
פרק 21
פרק 22
פרק 23
פרק 24
פרק 25
פרק 26
פרק 27
נספח - אלוהים והצמחונות
דיאגרמת יעקב
אפוד אבני החושן
האתר מוקדש לזכר אבי משה אגוזי ז"ל
ext/javascript"> var pageTracker = _gat._getTracker("UA-3360548-1"); pageTracker._initData(); pageTracker._trackPageview();