דף הבית | קריאה וכתיבה | לימוד חשבון | דפי עבודה | למידה והתנהגות | ספרי-ילדים שלי | כתבו אלי | קישורים
שלומדים - לימוד לילדים
דף הבית > תנ"ך > פרק 4
מס' מבקרים: 491515
פרק 4

פרק 4: מספר אמצעים סגנוניים בסיפור 'עקידת יצחק'


סיפור העקידה הוא בולט ויוצא דופן, ומעורר רגשות מעורבים מעצם טבעו. הסיפור מקצין דילמות ותחושות הקשורות ל'חוויית ההורות'. במידת-מה וברמה זו או אחרת, כל הורה עמד או הועמד במצב זה, גם כהורה וגם כבן; הורה פוגע בערך החשוב של 'אחריות הורית',  מאיים ואף פוגע מבחינה נפשית ופיזית בבנו היקר לו - בגלל משגה, מבנה אישיות,  הליכה אחר מוסכמות, או בשל הבחירה לכבד ערך עליון אחר.  
 
יצירות אמנות רבות מטפלות בנושא העקידה,  ביניהן:   שירים של אמיר גלבוע,  איציק מאנגער, טוביה ריבנר, רישום צובט לב של רמברנדט, שירים של נעמי שמר  ופואמה אנושית מאוד של אברהם רגלסון:  "עקידת שֶלֶמיָהוּ",  שניתן למצוא באתר של  בן יהודה:   http://benyehuda.org/regelson/akedat.html  
 
באתר הייד פארק מופיעים שירי עקידה נוספים: http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?whichpage=3&topic_id=1041684
  
פרטי הסיפור נראים פשוטים והשפה ברורה ויומיומית, כמו למשל בפסוק:  "ויאמר אברהם אל נעריו: שבו לכם פה עם החמור ואני והנער נלכה עד כה ונשתחווה ונשובה אליכם."  (בראשית כב' 5).  אולם סיפור העקידה נכתב בצורה הרבה יותר מתוחכמת ממה שנראה בהסתכלות שטחית; בתוך הסיפור הקצר הבחנתי במספר 'אמצעים סגנוניים';  כשעמדתי על ה- DUBBLE TALK בסיפור, חשבתי שאמצעים סגנוניים אלה ממלאים תפקיד של 'שיחה מעל לראש'  של קהל מסוים -  והעברת מסר אסור ואירוני לקהל אחר,  לגבי רגשותיו האמיתיים של המספר.
 
התחלתי לנתח את הטקסט של סיפור העקידה בגלל האמצעי הסגנוני של המשפט החוזר  "וילכו שניהם יחדיו."  עם התקדמות הסיפור מקבל המשפט משמעות אירונית,  בדומה למשפט החוזר בבלדה:  "ויקח אברהם את עצי העולה וישם על יצחק בנו ויקח בידו את האש ואת המאכלת [ובכל זאת] - וילכו שניהם יחדו."   למרות הרמזים המטרימים,  נמשכת אווירת ה'ביחד'. בסוף הסיפור שוב חוזר המשפט,  אך יצחק נעלם מן הסיפור וה'יחד' הוא מדומה.  אברהם נותר רק עם נעריו. למרות זאת, חוזר המשפט  "וילכו יחדו" – כדי  'לטייח' את הקרע,   או להיפך -  על מנת להעביר מסר מריר ואירוני של התרסה לגבי מה שקרה:    "וישב אברהם אל נעריו ויקומו וילכו יחדו אל באר שבע."  (בראשית כב'  19).
 
עוד דוגמה לאירוניה שכנראה מובלעת בטקסט:
 
יצחק שואל את אביו: "הנה האש והנה העצים,  ואיה השה לעולה?"   אברהם עונה ליצחק:  "אלוהים יראה לו השה לעולה,  בני."   
 
אם נזיז את הפסיק ונחלק את המשפט אחרת,  נראה שאברהם לא משקר:  
'אלוהים יראה לו,  השה לעולה -  בני.'   גם כאן מסתמנת אירוניה חריפה והתרסה של אברהם או מספר אחר, אשר מבליע בטקסט את עמדתו האמיתית אשר שוללת את נושא ה'עקידה'. לנושא ה'עקידה' וה'חריגות' (אמצעים סגנוניים בטקסט חסכוני) שמצאתי בסיפור זה,  אתייחס בהרחבה בהמשך המאמר.
 


פרק 5 (פרק 5)
תנ"ך
פרק 1
פרק 2
פרק 3
פרק 4
פרק 5
פרק 6
פרק 7
פרק 8
פרק 9
פרק 10
פרק 11
פרק 12
פרק 13
פרק 14
פרק 15
פרק 16
פרק 17
פרק 18
פרק 19
פרק 20
פרק 21
פרק 22
פרק 23
פרק 24
פרק 25
פרק 26
פרק 27
נספח - אלוהים והצמחונות
דיאגרמת יעקב
אפוד אבני החושן
האתר מוקדש לזכר אבי משה אגוזי ז"ל
ageTracker = _gat._getTracker("UA-3360548-1"); pageTracker._initData(); pageTracker._trackPageview();