דף הבית | קריאה וכתיבה | לימוד חשבון | דפי עבודה | למידה והתנהגות | ספרי-ילדים שלי | כתבו אלי | קישורים
שלומדים - לימוד לילדים
דף הבית > תנ"ך > דיאגרמת יעקב
מס' מבקרים: 494122
דיאגרמת יעקב

בהיות יעקב בדרך, כאשר הוא נמלט על חייו מפני זעם תאומו עשו, הוא מניח את ראשו על אבן – אין לו אפילו תיק עם בגדים, שישמש ככרית. בחלומו, האל מבטיח ליעקב שגשוג רב - אך יעקב מגיב בחוסר אמון מסוים ובהסתפקות במועט, כמו סבו אברהם לפניו: "לו ישמעאל יחיה לפניך".

לאחר שהתעורר מן החלום, מתפלל יעקב לאל שיצליח את דרכו, אך למרות ההבטחה הנדיבה מצד האל – יעקב מבקש רק צרכים בסיסיים לקיום, אפילו לא אשה ובנים - ובתמורה מבטיח מעשר מהונו העתידי. האם דאג עד כדי כך שלא יצליח לשרוד?

יעקב מבקש מן האל: "יהיה אלוהים עמדי ושמרני בדרך... ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש, ושבתי בשלום אל בית אבי, והיה ה' לי לאלוהים". יעקב חסר-הכל משעבד את עצמו ללבן, תמורת אשה, שיקבל רק אחרי 14 שנה של ניצול ועבודה קשה.

יעקב יוצא מבית לבן ברכוש גדול, ומתכונן לקראת המפגש המסוכן עם אחיו עשו. הוא מגן על אנשי ביתו ומרחיק את הנשים והילדים ממחנה עשו. יעקב מבצע בחירה בין נשיו וילדיו על פי מידת אהבתו אותם, ומבטא הפליה באופן גלוי ופיזי; הנשים והילדים מסודרים על פי סדר חשיבותם, כאשר הפחותים ביותר – קרובים לעשו, והאהובים ביותר, יוסף ורחל – הם המוגנים ביותר, האחרונים והרחוקים ביותר מהסכנה של עשו וארבע מאות אנשיו. ניתן להציב את הנתונים על גרף, ולמדוד את אהבת יעקב באמצעות המרחק ממחנה עשו.

אם יעקב היה מסדר את בני המשפחה על פי העיקרון החיצוני הצודק יותר של סדר הלידה, כאשר הבכורים קרובים יותר לעשו והקטנים מוגנים מאחור, רחל ובנה היו בכל מקרה מוגנים ובטוחים במקום הרחוק ביותר מעשו - מכיון שיוסף הוא הבן הצעיר ביותר על פי סדר הלידה. במצב כזה, היא היתה יכולה להיעזר בשפחתה בלהה, שמורחקת ממנה על פי הסידור הקודם. בניה של בלהה, דן ונפתלי – כבר גדולים ויכולים להסתדר לבד.

סדר הלידה של בני יעקב הוא, מהגדול לצעיר:

אם יעקב היה מסדר את בני משפחתו על פי עיקרון אחר, לא של ערך השפחות ובניהם וערך האישה האהובה ובניה, מול השנואה ובניה – אולי היה נמנע מצב הקנאה שהוביל לטרגדיה של הניתוק מבן אהוב; אם היה מסדר את המחנות על פי העיקרון הצודק והחיצוני של סדר הלידה – הקטנים שזקוקים להגנה הרבה ביותר יהיו הרחוקים ביותר, המחנה שלו היה נראה הגיוני יותר, כמו שיפוע של גרף – ואיש לא היה מתלונן או חש מופלה, שמוותרים עליו וחושפים אותו יותר לסכנה, כי ערכו בעיני יעקב – פחות. בחירה בין הבנים, העדפת בן אחד על אחר, עד כדי בחירה מי ימות ומי יחיה – אינה צודקת ואינה מוסרית כלפי הבנים, ומי שינהג כך – 'יזרע רוח ויקצור סופה'. מסתבר שלכל בן, גם אם הוא הבן של השפחה של האישה השנואה – מגיע להרגיש שהוריו אוהבים אותו במידה שווה לבנים האחרים. הקנאה והשנאה בין בני יעקב אינה מתמתנת, אלא רק מחריפה עם חלוף הדורות; אעסוק במה שקרה בין שבטי ישראל ויהודה - בהמשך המאמר.

הסידור שהרחוקים ביותר מעשו הם גם המוגנים והאהובים ביותר – לא מוצלח מבחינה רחל; הדרך הארוכה קשה לה, היא הרה עם בנימין וגם נושאת את יוסף הקטן, ונמצאת לבד מאחור, במצב של בידוד הפלייתי לטובתה ולטובת בנה יוסף; רחל ויוסף, שניהם יסבלו מטינת בני המשפחה.

יעקב מסכן את רחל פעם נוספת, כאשר הוא נשבע שאיש ממחנהו לא גנב את אלילי הבית של לבן, ומקלל במוות את מי שעשה זאת. רחל היא שגנבה את 'התרפים', והיא נפטרת בלידת בנימין, בעוד יעקב ובני ביתו בדרך. הרומן בין יעקב לרחל נקטע באיבו, ויוסף מתייתם בגיל רך.

יעקב 'עוקד' את בנו האהוב והמופלה לטובה, יוסף - כאשר הוא שולח אותו לשאול לשלום אחיו המקנאים; כמו במקרה של 'עקידת יעקב ועשו', האחריות למצב המסכן את הבן מוטלת על האב; הסיבה לקנאה ולשנאה בין הבנים המאיימים על שלום האח האהוב, היא מחסור באהבת אב ויחס מפלה בין הנשים והבנים.

טראומת העקידה ממשיכה ל'התגלגל' גם בדורות מאוחרים יותר, בסיפורי שאול ודוד: שאול מתכוון להרוג את בנו יהונתן כי טעם מן הדבש האסור; שאול מקרב את דוד כבן - ומטיל בו חנית; אבשלום, בנו של דוד, "נעקד' בין ענפי האלה – ומומת.

דף הבית
תנ"ך
דיאגרמת יעקב
האתר מוקדש לזכר אבי משה אגוזי ז"ל
ageTracker = _gat._getTracker("UA-3360548-1"); pageTracker._initData(); pageTracker._trackPageview();