דף הבית | קריאה וכתיבה | לימוד חשבון | דפי עבודה | תגובות גולשים | למידה והתנהגות | ספרי-ילדים שלי | צור קשר |
קישורים
שלומדים - לימוד לילדים
דף הבית > קריאה וכתיבה > ללמד קריאה > לימוד קריאה במצגות ב-25 שיעורים
מס' מבקרים: 858362
לימוד קריאה במצגות ב-25 שיעורים

המצגות ללימוד קריאה ב- 25 שיעורים מבוססות על ניסיון שלי עם ילדים במשך 15 שנה. חלקם ילדים רגילים וחלקם מתקשים. מבנה המצגות והטקסט מבוססים על החוברת "שלב שלב בקריאה" שעובדה ע"י פרופ' ראובן פויירשטיין ונילי בן שחר שגב במכון פויירשטיין – הדסה ויצ"ו קנדה, על פי שיטת "למתחיל". זוהי שיטה פונטית שנקראת גם אנליטית-סינתטית, או פירוק והרכבה (שיטת החדר) המצגות מיועדות לצפייה עם מבוגר, שמתערב רק לפי הצורך – משהה את המצגת (מקש ימני של העכבר, להמשך מקש שמאלי), מזכיר את הסימנים, ובמצגות המאוחרות יותר – מאשר את מה שהילד קרא.

המצגות הן ארוכות – חלקן 5 דקות וחלקן 15 דקות. ילד שכבר מכיר אותיות יוכל להתקדם 2 מצגות ליום ולסיים תוך שבועיים. מומלץ להיעזר במצגות של האותיות ומצגות הניקוד.
ניתן גם ללמוד לפי 15 שיעורים ללימוד קריאה בקבצי וורד.

 

שיעור 1 - זיהוי ההבדל בין 2 מילים

בשיעור זה הילד לומד לזהות את ההבדל בין שתי מילים ע"י זיהוי צורתה החיצונית של המילה. זו אינה קריאה אמיתית. בהמשך נלמד לזהות סימנים נוספים, אותיות וניקוד, והילד ילמד לפענח את המילה ע"י פירוק של הברות לאות עם ניקוד (עיצור ותנועה) וחיבור ההברות למילה. זוהי שיטה פונטית שנקראת גם אנליטית-סינתטית, או פירוק והרכבה (שיטת החדר).

 

שיעור 2 - הקשר בין אות לניקוד

אנו משווים בין שפת הציורים או הסימנים – לשפה הכתובה והנקראת שלנו.
בשפת הסימנים יש צורך בלימוד של אלפי סימנים כדי לקרוא, ולעומת זאת, בשפה שלנו אנו יכולים לבטא את כל המילים שבשפה (24,000 מילים) באמצעות צלילים, המיוצגים ע"י 22 אותיות וכ- 6 קבוצות של סימני ניקוד. מסבירים על הקשר בין אות לניקוד שלה.


שיעור 3 - זיהוי אלף ובית, לימוד קמץ

לומדים לזהות שתי אותיות, אלף ובית, ולומדים איך כל אחת מהן נשמעת כשיש מתחתיה קמץ - ההברות אָ, בָּ. לא רצוי ללמוד 2 אותיות באותו יום, אך בשיעור זה אנו לומדים לזהות 2 אותיות מכיוון שרוב הילדים מזהים את אלף.
לאחר השיעור מומלץ לצפות במצגת של האות אלף ולתרגל כתיבה בדפי העבודהשבאתר. אני בדרך כלל שומרת בצד למזכרת את הצורה בה הילד כתב אלף ואותיות אחרות, לפני שלמד, "לזכור איך כתבת כשהיית קטן". חשוב ללמוד כמעט מיד גם את הכתיבה, של אות אחת ליום, כי אחרת הילד יתחיל לכתוב ביוזמתו ובלי הדרכה יסגל הרגלים לא רצויים מבחינת כיווני כתיבה וכו'.

הערה: לצורך השיעור אני מנקדת את המילה אבא לא נכון, קמץ במקום פתח באלף.

 

שיעור 4 - אות בלי ניקוד, אלף שותקת, המילה אבא

בתחילת מצגת מס' 4 אנו חוזרים על מה שלמדנו: האות אלף, האות בית, אלף ובית עם קמץ. לאחר החזרה לומדים על אותיות בלי ניקוד ועל אלף שותקת. מצרפים את ההברות שלמדנו ואת האלף השותקת ועוברים מרמת הברה לקריאה של מילה: אבא. בשלב זה יתכן שהילד קצת יתקשה או יקרא בצורה איטית, וזה סימן טוב לכך שהוא עובר מזיהוי של צורת המילה לפירוק והרכבה שלה. יש לעזור ולהזכיר לו את הסימנים, רצוי ע"י שאלות מדורגות (איזו אות זאת? מה יש מתחת לאות, מה עושה הפטיש, בית לא יכולה להגיד אָ אז מה היא אומרת?). יתכן ששלב המעבר הזה יקרה במצגות יותר מאוחרות.

 

שיעור 5– סימן הניקוד פתח, האות דלת

חוזרים על הקמץ, לומדים את סימן הניקוד פתח, ואז את האות דלת של "דני".

 

שיעור 6 – סימן חדש לאות דלת, נון, חיריק ויוד שותקת

חוזרים על השיעורים הקודמים, אלף ובית, בלי ניקוד ועם קמץ ופתח. לומדים סימן חדש לזכירת האות דלת (חשוב ללמוד את שני הסימנים). חוזרים על דלת עם קמץ, ולומדים את האות השנייה במילה דני – האות נון, שדומה לנחש. לומדים נון בלי ניקוד, ואת סימן הניקוד חיריק, לגבי אלף ולגבי נון. לומדים על יוד שותקת (לא תמיד יוד שותקת, משמעותה חיריק מלא).

 

 

שיעור 7 - המילה בא, התחלה של יצירת משפט וקריאה משמעותית

בשיעור זה אנו עוברים בצורה מדורגת, מהמילים שכבר למדנו, לפירוקן להברות ולמילים נוספות, שיוצרות משפטים. אנו לומדים בשלבים מדורגים: מאות עם ניקוד= הברה, – למילה, - ליצירת שרשרת ארוכה של מילים חדשות מפירוק מילים קודמות, ולבניית משפטים.
המבנה של שרשרת המילים מזמן לנו בכל שיעור – אות אחת, סימן ניקוד אחד וסימן פיסוק אחד.
המבנה של הטקסט מבוסס על החוברת "שלב-שלב קריאה" שעובדה במכון פויירשטיין –
"הדסה ויצ"ו קנדה", על פי שיטת "למתחיל", ואני מודה לפרופ' פויירשטיין שנתן לי את הרשות להשתמש במודל של החוברת, שעליו "הלבשתי" את השיטות שפיתחתי במהלך 15 שנים של הוראה כמורה מתקנת פרטנית, לילדים "רגילים" ומתקשים.

 

שיעור 8 - שאילת שאלות הבנה על טקסט

בשיעור 8 אנו חוזרים על המשפטים (בכוונה בלי נקודה בסוף) שלמדנו בשיעורים הקודמים, ושואלים שאלות הבנה: מי בא, איזה אנשים באו, כמה באו, מי בא קודם. הילד מסתכל שנית בטקסט ובפעם הזו הוא קורא אותו מתוך הבנה ולא בצורה טכנית. הילד יצפה לכך שאשאל את אותן שאלות גם בטקסטים הבאים, ולכן יתחיל להתרגל לקרוא בצורה משמעותית כבר מהפעם הראשונה.

 

שיעור 9 – מהו משפט, סימן הפיסוק נקודה.

בשיעור 9 אנו לומדים בצורה שטחית את המושג משפט, ולאחריו את סימן הפיסוק – נקודה בסוף משפט. בשיעורים הבאים נשתמש במושג הנקודה להשוואה בין משמעות של משפט רגיל למשפט שאלה ולצורך שאלות הבנה.

 

שיעור 10 – סימן ניקוד – חטף פתח. מילה חדשה: אני.

בשיעור 10 חוזרים על ההברות שלמדנו ויוצרים מילים. לומדים סימן ניקוד חדש – אלף עם פתח. בעזרת ההברה החדשה מרכיבים את המילה החדשה – אֲנִי.

 

שיעור 11 - סימן שאלה, משפט שאלה ומשפט "רגיל".

חוזרים על ההברות שלמדנו ויוצרים מילים. חוזרים על המילה החדשה – "אני" ויוצרים ממנה משפטים: אני בא, אני דני, אני אבא. לומדים על "סימן שאלה" ודנים בהבדל בין משפט רגיל לבין משפט שאלה. הילד לומד להבחין בין סוגי משפטים שונים ולהבין את משמעותם.

 

שיעור 12– חזרה – יצירת מילים מהברות ויצירת משפטים קצרים.

חוזרים על ההברות שלמדנו ויוצרים מילים. חוזרים על המילה החדשה – "אני" ויוצרים ממנה משפטים: אני דני. אני אבא. אני בא. חוזרים על "סימן שאלה" ומתחילים ללמוד אות חדשה: סמך.

 

שיעור 13 – פסיק, האות סמך, סבא,

קוראים משפטים: "אני אבא?" "אני דני." "אני בא." שואלים שאלות הבנה: "מי בא?" "מי אמר את זה?" "מה הוא אמר שהוא עושה?" אם מדובר במשפט שאלה, אנחנו לא יודעים אם המידע הנמסר הוא נכון. "אבא בא?". לא יודעים אם אבא בא או לא. לומדים את האות סמך, ס סַ סָ. את המילה סבא. ואת סימן הפיסוק - פסיק, שחשוב להבנת המשפט ולקריאה מוטעמת.

 

שיעור 14 – לומדים מם, מם עם חיריק, והמילה סמי.


יוצרים מילים ומשפטים מהברות. שואלים שאלות הבנה על
3 משפטים. לומדים את האות מם עם חיריק ואת המילה סמי.

 

שיעור 15 – חזרה, שאלות הבנה על משפטים.

יוצרים מילים ומשפטים מהברות. שואלים שאלות הבנה על
משפטי שאלה ומשפטים רגילים. חוזרים על האות מם עם חיריק וחיריק מלא
ועל המילים מי, סמי.

 

שיעור 16 – האות ריש עם קמץ, פתח, רָה ו- אָה.
מילים חדשות: – נירה, באה.

לומדים את האות ריש ואת ההברות רָ, רַ, רָה, ו- אָה. לומדים את המילים החדשות – נִירָה, בָּאָה.

 

שיעור 17– רמי, ראה

חוזרים על המילים וההברות שלמדנו קודם. לומדים את המילים החדשות – רָמִי, רָאָה.

 

שיעור 18 – אֶת, אלף עם סגול והאות ת.

חוזרים על המילה החדשה מהשיעור הקודם – רָאָה. לומדים את המילה אֶת, כלומר לומדים אלף עם סגול

ואת האות תו, ויוצרים משפטים חדשים. מומלץ לצפות במצגות של סגול וצירי כי קל ללמוד את שניהם באותו היום.

 

שיעור 19 – גם, גימל עם פתח, מם סופית. מירה, רמה.

לומדים את המילה גם ומפרקים אותה למרכיביה: גימל עם פתח ומם סופית.
קוראים משפטים ובהם המילה החדשה. בעזרת המילים שאנו כבר מכירים –
נירה ורמי – יוצרים 2 מילים-דמויות חדשות: מירה ורָמָה.

 

 

שיעור 20 – רָם, סימן קריאה.

לומדים את המילה רם שדומה למילה גם מהשיעור שעבר. משמעות המילה רם היא גבוה, או חזק, כמו – קול רם. לומדים על סימן קריאה ש"אומר" לנו לקרוא יותר בהתלהבות.

 

שיעור 21 – נון עם קמץ, נם, נמה.

לומדים נון עם קמץ ואת המילים נם, נמה (כלומר ישן, ישנה). אפשר לדבר על כך שכשאנו לומדים לקרוא אנחנו פוגשים מילים חדשות שלא הכרנו משפת הדיבור. כשמתאמנים בקריאה לומדים להכיר את המילים האלה. לגבי ילדים שמנחשים ומסתדרים עם מילים מהשפה המדוברת בלבד – תהיה בעיה אם לא ילמדו לפענח את המילה ע"י פירוקה להברות, פירוק ההברות לאות ולניקוד שלה, ואז הרכבה מחדש למילה. רק בצורה של פענוח ניתן להתמודד עם מילים לא מוכרות שנמצאות בספרים קלאסיים וחשובים, ובספר התנ"ך. הפענוח נראה איטי בתחילה יחסית לניחוש, אבל בכיתות הגבוהות יש יתרון רב למי שיודע לפענח ולקרוא נכון גם מילה שאינה מוכרת.
בשיעור זה ובשיעורים הקודמים, הילד צריך לקרוא טקסט די ארוך, ולכן אנחנו לא לומדים דברים חדשים רבים בשיעורים אלה.

 

שיעור 22 – ז, זֶ,זה, הָ, הר.

בשיעור זה לומדים את האות זין, זין עם סגול ואת המילה זֶה. לאחר מכן לומדים הא (שאותה כבר פגשנו כאות שותקת), עם פתח וקמץ. לומדים את המילה – הר. יוצרים משפטים. במשפט "זה הר רם" – משמעות המילה רם היא "גבוה". קול רם הוא קול חזק.

 

שיעור 23 - על

בשיעור זה למדנו את המילה "עַל", עם האותיות עין בפתח ולמד. אנשים שונים מבטאים את האות עין בצורה שונה. קראנו משפטים שבהם המילים "הר", ו- "על".

 

שיעור 24 – גר, גרה

לומדים את המילה גר ויוצרים משפטים שבהם גם המילה – גרה. קוראים רשימת מילים ונתקלים במילים לא מוכרות שמאחוריהן מושגים חדשים, כמו דר (גר), הרה (אישה בהריון) נדר, אדר, ועוד. לומדים לקשר בין מילה קצרה לבין צורתה בנקבה או כשמוסיפים לה אָה בסוף, או אָ ו- נַ בהתחלה שלה.

שיעור 25 – הוּא, קריאה מרפרפת

למדנו את הסימן שורוק שדומה לפופיק של הוו. למדנו את המילים הוא והיא, והילד קרא לבד פיסקה וענה על שאלות. למדנו קריאה מרפרפת: קוראים את השאלה. בוחרים מתוכה מילה שהיא מיוחדת לה ודי נדירה בטקסט. עוברים על הטקסט במבט מרפרף, ממש כמו פרפר, ומבקשים מהמוח לשים את האצבע על המילה המבוקשת – בלי לקרוא את הטקסט. הילדים משתאים לראות שהמוח שלהם יכול לבצע פקודה שכזאת. אחר כך קוראים מסביב למילה שמצאנו בטקסט ומחפשים את התשובה לשאלה. בצורה כזאת עובר זמן קצר בין קריאת השאלה לחיפוש בטקסט, השאלה לא נשכחת בדרך ויש הצלחה במציאת התשובה. הסברתי את הטכניקה ברפרוף במצגת, אבל אני ממליצה לנסות אותה ולאמץ אותה. הכוונה היא לטקסט שהילד כבר קרא פעם אחת. שיעור 25 הוא שיעור סיום, למרות שנותר עוד הרבה ללמוד. אני מקווה שהעקרונות של בסיס הקריאה נלמדו. העברה של שיעורים פרונטאליים שלמים למתכונת של מצגת היא חדשה בשבילי. בשיעורי הקריאה למדנו את האותיות: א,בּ,ג,ד,ה,ז,י,ל,מ,ם,נ,ס,ע,ר,ת. את סימני הניקוד: קמץ, פתח, חטף פתח, סגול, אות בלי ניקוד ואות שותקת, חיריק וחיריק מלא. לגבי חיריק מלא יש לשים לב שהילד לא קורא חיריק באופן אוטומטי כשהוא רואה יוד שותקת (קריאה מנחשת לפי אימות הקריאה אהו"י).
יש מילים כמו אוֹ קֵי, דַי, שָי, דֵי, בָּי – שיש בהן אות בלי ניקוד והצליל הוא לא חיריק. למדנו גם שורוק ומומלץ ללמוד באותו היום גם את החולם לפי המצגות באתר.

 



ינשוף


שיעור קריאה 1
שיעור קריאה 2
שיעור קריאה 3
שיעור קריאה 4
שיעור קריאה 5
שיעור קריאה 6
שיעור קריאה 7
שיעור קריאה 8
שיעור קריאה 9
שיעור קריאה 10
שיעור קריאה 11
שיעור קריאה 12
שיעור קריאה 13
שיעור קריאה 14
שיעור קריאה 15
שיעור קריאה 16
שיעור קריאה 17
שיעור קריאה 18
שיעור קריאה 19
שיעור קריאה 20
שיעור קריאה 21
שיעור קריאה 22
שיעור קריאה 23
שיעור קריאה 24
שיעור קריאה 25
האתר מוקדש לזכר אבי משה אגוזי ז"ל