דף הבית | קריאה וכתיבה | לימוד חשבון | דפי עבודה | תגובות גולשים | למידה והתנהגות | ספרי-ילדים שלי | צור קשר |
קישורים
שלומדים - לימוד לילדים
דף הבית > למידה והתנהגות > פעילויות לילדים > חוץ וצמחים
מס' מבקרים: 122442
חוץ וצמחים

ד.  חוץ וצמחים
אחד הדברים הפשוטים והנחמדים שאפשר לעשות כשניגשים לארגז החול, הוא להצטייד בדבק, נייר, וצבעים.  כותבים את השם בדבק בעזרת האצבע, שופכים חול מעל הנייר ורואים מה מתקבל.  אפשר גם לצייר ציור, למרוח דבק רק על השמלה של הילדה בציור, לדוגמה, ושוב לזרות חול מעל, או לצייר ים ושפת-ים.  אפשר להצטייד בחיות פלסטיק קטנות. לבנות חווה, ג'ונגל או שדה-קרב, ולהוסיף דברים מהסביבה.  משחקי מלחמה ומשחקי דמיון אחרים עוזרים לפרוק רגשות ואלימות חבויה.  סתם כך, להחזיק חול ביד ולתת לו להישפך למטה, מסונן, או סתם לתקוע אצבע בחול רטוב – גם לפעולות אלה חשיבות רבה בהתפתחות.  כל עבודה עם החושים מקדמת.  לא צריך לדחוף דווקא להישגים של טירות ענק.  ואם כבר בונים ארמון בחול – טוב מאוד לקפוץ עליו ולהרוס אותו לפני שהולכים, כי ממילא זה מה שיקרה לו.  כמובן, אם הילד מסכים.
אם פוגשים בחוץ את חילזון השדה, אפשר לקחת אותו הביתה לכמה שעות.  לשים בקופסה עם מכסה מחורר.  החילזון אוהב לאכול קמח מעורבב במים, קצת חסה, קצת גזר.  אם שמים אותו על משטח זכוכית בין שני כסאות, בהשגחת מבוגר, אפשר להתבונן מלמטה ולראות את הפה עם השן הגורסת את האוכל. עיני החילזון נמצאות על המחושים. על משטח מבריסטול שחור, אפשר לראות את קווי הריר, פס הכסף שהוא משאיר מאחוריו.  ריר החילזון מאפשר לו לעבור מעל משטחים מחוספסים וחדים, מבלי להיפצע.
צמחים:  אפשר לאסוף עלים עבים מלאי מיץ, עלי כותרת אדומים, למעוך אותם על אבן ולראות את הצבעים שנוצרים.  לאסוף עלי שלכת ועוד "מציאות" מהדרך, ולהדביק בבית כציור.  . 
צמחים שאפשר לאכולחיטה, שיבולת שועל, ילקוט הרועים, חובזה, צנוברי אורן – יש להם חלקים אכילים.  צמחים רעילים הם על פי רוב מרים מאוד, אבל כדאי להכיר את סוגי הצמחים שמותר לאכול, ולהימנע מכל מה שלא מכירים.  עלי החובזה מכילים הרבה ויטמינים, ולאחר שחולטים וסוחטים אותם, אפשר להשתמש בהם כמו בעלי תרד או מנגולד.  בנוסף לקילוף ואכילת הגרעינים שהם ירוקים, רכים ומתוקים כשהצמח עוד צעיר, אפשר לקלף גם את החלק התחתון של הגבעול של חיטה שצומחת בר, וגם הוא מתוק וטעים.  יש עוד הרבה צמחים שאפשר לטעום.
שיחים של תקומית הכיף משמשים בד"כ כגדר חיה.  הפרח נראה כמו חצוצרה כתומה, בפנים יש צוף.
http://arclib.technion.ac.il/OrnamentalPlants/ShowPlant.asp?Plant=72
הצוף מיועד לדבורים, לפתות אותן שיבואו לבקר את הפרח, ויעבירו ממנו אבקה לפרח אחר.  האבקה גורמת לפרח האחר מאותו סוג, ליצור פרי.  לאחר שהדבורה ביקרה בפרח מסוים, הוא נראה נבול ומקומט, ואין בו צוף.  זהו סימן לדבורים איפה כדאי לבקר ואיפה לא.
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Lonicera_etrusca_1.JPG   גם ליערה איטלקית יש צוף טעים.  גם היערה רוצה למשוך אליה חרקים שיעבירו אבקה מפרח לפרח, כדי לעשות פירות.  בתוך הפירות יש זרעים, הזרעים מגיעים לאדמה וצומחים לצמח חדש.  פרח היערה מיועד למשוך אליו רק חרקים מסוג מסוים -  רפרפים ועשי לילה;  פרחים מהסוג שמותאם לפרפרי לילה הם לבנים או בהירים מאוד, ונראים היטב בלילה.  פרחים אלה , כמו יסמין ויערה, מפיצים את ריחם המשכר בעיקר בלילה.  לפרח היערה צינור ארוך שבקצהו נמצא הצוף.  רק לפרפרי לילה יש "חדק" ארוך מספיק כדי להגיע לצוף של פרחים אלה. 
יש סחלבים שמותאמים כל כך לדבורים, שהפרח נראה כמו דבורה.
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%93%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%9E%D7%95%D7%A8
לפרח הצהוב של אחירותם השיח יש מנגנון מיוחד:  הפרח נראה כמו סירה עם מפרש, כמו שאר בני משפחת הפרפרניים.  כאשר החרק נעמד על קצה הסירה, משקלו גולם להפעלת מעין מנוף, שמפזר עליו את האבקה.  אפשר להחליף את הפרח בקצה האצבע – ללחוץ מעט על קצה הסירה ולראות כיצד פועל המנגנון.
http://www.sviva.gov.il/bin/en.jsp?enPage=BlankPage&enDisplay=view&enDispWhat=Object&enDispWho=Articals^l3607&enZone=spring_flowers

פרחים משתמשים בשיטות שונות כדי למשוך אליהם חרקים.  על פי צורת הפרח, נוכל לדעת לאיזה סוג של חרקים מותאם הצמח.  פרחים קטנטנים, ירקרקים או לבנים – אינם מואבקים ע"י חרקים, אלא על ידי הרוח.  הם אינם טורחים "לפרסם" את עצמם ולמשוך חרקים ע"י צבעים וצורות שונות, ואין להם ריח או צוף.  כפי שאמרנו, פרח לבן או בהיר מאוד, שמדיף את ריחו בשעות החושך, ובנוי כחצוצרה עם צינור ארוך – מותאם לפרפרי לילה, שנקראים גם עשים או רפרפים.  גם אנחנו יכולים ליהנות מהצוף שבפרחים כאלה.  צמח ש"קורא" אליו את כל סוגי החרקים, בלי לברור ביניהם, נקרא פרח "צלחת".  לפעמים הפרח נראה כאילו כבר מבקר אותו חרק.  כשחרקים רואים שיש "חרק" על הפרח, גם הם מצטרפים, כנראה "מחלקים" שם משהו טוב.  דוגמה לפרח כזה הוא גזר הגינה, או גזר קיפח.  ניתן לראות בתמונה, שבמרכז הסוכך ("מטריה"), יש חלק שנראה כמו חרק שחור שהגיע לביקור. 
http://www.flowersinisrael.com/Flowgallery/Daucus_carota_flowers.jpg
עם פרח בעל סוכך כזה אפשר לשחק במטריה דמיונית.  אפשר ליצור סיפור, בעזרת פרח שדומה ל"חצוצרה" הפוכה שיכולה להיראות כמו שמלה של נסיכה.  יש פירות בשיחים שנראים כמו כדורים, ואפילו כדורי זהב.  אפשר לדוגמה, לספר את הסיפור על "הנסיכה והצפרדע", עם כדור הזהב שנפל לבאר - כשכל האביזרים עשויים מחלקי צמחים תרבותיים שגדלים כשיחים ליד הבית, ופרחים של היביסקוס או צמח דומה. 
הכלנית –הנה השיר המפורסם על כלניות, מהתקופה שבה היה מותר לקטוף:
http://www.youtube.com/watch?v=FWImhuIAtWk   
מרכז הכלנית נראה כאילו מצטופף בו המון של חרקים.  גם כאן השיטה היא – אם חרק אחד או הרבה חרקים הגיעו למקום, כנראה שכדאי להצטרף אליהם.  בנוסף לאבקה, הכלנית מספקת מוקד משיכה נוסף.  היא סוגרת את עלי הכותרת שלה בלילה, ומספקת לחרקים שבתוך הפרח הגנה מקור הלילה ומהלחות של הטל או הגשם.  הכלנית סוגרת את עלי הכותרת על ידי הצמחת תאים לבנים בין האבקנים השחורים לבין החלק האדום של העלים.  התאים שבחלק הלבן סוגרים ולאחר מכן פותחים בבוקר את עלי הכותרת.  בכל לילה הכלנית מצמיחה חלק לבן נוסף, כך שאם אנו רואים כלנית שיש לה חלק לבן גדול, נדע שזו כלנית "זקנה", שכבר חיה ימים ולילות רבים.  תמונות ומידע מעניין כאן:
http://www.tiuli.com/flower_info.asp?flower_id=15
בעונות מסוימות שולטים בשדות הפרחים האדומים – כלניות, נוריות, פרגים ואפילו צבעונים ואדמוניות.  בחודשים אחרים רואים מרבדים של פרחים צהובים וסגולים (חרציות ותורמוסים).  מהי הסיבה לכך?  למיטב ידיעתי, הסיבה אינה ידועה.  ייתכן שהדבר קשור לנוכחות עונתית של חרקים. 
החרקים אינם רואים את הצבעים כמונו.  הראייה שלהם מתבססת כנראה על אור אולטרה סגול.  באתר זה ניתן לראות פרחים, כפי שהם נראים לנו וכפי שהם נראים לחרקים.
http://www.naturfotograf.com/UV_POTE_ATR.html#top
החרצית היא פרח צהוב דמוי "צלחת".  המבנה מתאים לחיפושיות שנוח להן יותר לטייל על משטח ישר.  מומלץ להביא זכוכית מגדלת טובה ולהתבונן בעלים ובקרקפת (המרכז של פרח החרצית, המלא פרחים זעירים).  מידע נוסף לגבי שיטות של משיכת חרקים אפשר למצוא כאן:
http://www.edugal.org.il/hokrim/library/ma123.htm
לפרחי "צלחת" מסוימים יש "שביל פריחה". כאשר חיפושית קטנה מגיעה אל הפרח, הוא נראה לה כמו מגרש גדול.  איך תמצא את דרכה למרכז הפרח ואל האבקה הטעימה? בעלי הכותרת יש כעין קו שקוע במרכז העלה, שנקרא שביל הפריחה. לפעמים יש לקו גם צבע שונה.  החיפושית הולכת בשביל עד שהיא מגיעה לקרקפת עם האבקה.

פרח נייר שפורח במים:  פעילות בבית בנושא פרחים.  מתאימה לפתיחת שנה חדשה, לכתיבת איחולים או להיכרות עם שמות הילדים.  החומרים:  קערת מים, לורדים צבעוניים על בסיס מים, ועפרונות צבעוניים וטוש שאינו נמס במים (לכתיבה על צלולואיד). ניירות בעוביים שונים, ומספריים.

בוחרים בנייר בעל עובי בינוני, כמו 250 גר' או נייר רגיל.  מציירים עבור הילד פרח בסגנון שבשרטוט. במרכז הפרח כותבים את שם הילד, בצבע שאינו על בסיס מים.  אפשר גם לסמן את שביל הפריחה.  צובעים את הפרח בלורדים על בסיס מים. לא להגזים בכמות הצבע, שהנייר לא יירטב. 
לאחר הצביעה, גוזרים את הפרח.  זוהי הזדמנות להראות לילד טכניקה של גזירה:  גוזרים "בערך" מסביב לפרח, כדי להקל על הגזירה, ולאחר מכן מסובבים את הנייר ואת הפרח תוך כדי גזירה, במקום לסובב ולעקם את היד.  מקפלים את עלי הכותרת כלפי מרכז הפרח.  מרימים מעט עלה כותרת אחד, אוחזים בו בשתי אצבעות ומניחים את הפרח המקופל במאוזן על פני המים שבקערה.  חשוב להניח את הפרח בצורה מאוזנת על פני "קרום המים".  למים יש קרום דקיק, על כן לכוס שמלאה מים עד שפתה, יש כעין כיפה של מים.  אם נניח את הפרח בצורה אופקית ובעדינות על פני המים, הקרום לא יפגע והפרח יצוף.  עלי הכותרת של הפרח נפתחים באיטיות, כאילו הפרח פורח.  העלים נפתחים מכיוון שהמים עולים בנייר כפי שהם עולים בצינורות הדקיקים של הצמח. צינורות דקים מאוד נקראים נימים. הכוח שגורם למים לעלות בצינורות דקיקים (כמו טיפת דם שעולה בצינור זכוכית דק בבדיקת דם), נקרא "כוח הנימיות". נראה שהכובד של המים שעולים בנייר גורם לעלים להיפתח עד שהם נפרשים לגמרי על פני המים. כשמשתמשים בניירות בעלי עוביים שונים, מהירות הפתיחה של הפרח משתנה.  הצבעים של הפרח נמסים ונמהלים זה בזה, חוץ מהשם של הילד ומחלקים אחרים, שציירנו בצבעים שלא על בסיס מים.   לאחר שהפרח נפתח לגמרי והצבעים התערבבו, מוציאים בעדינות את הפרח מהמים ומניחים אותו על נייר בצד.  כשהפרח יתייבש, יהיו לו צבעים מאוד מיוחדים.  בכיתה, אפשר לצפות את הפרחים היבשים בלמינציה/טפט שקוף משני הצדדים, להצמיד סיכה ולתת לילדים לענוד את הפרחים עם שמותיהם – על הבגד.    בהמשך אפשר לנסות סוגים שונים של נייר, צבעים אחרים, וצורות אחרות, כמו צורת כף יד עם אצבעות שמתרוממות, דמות אדם, כוכב, וכו'.



מים וסבון (מים וסבון)

ינשוף


פעילויות לילדים
ציור
פלסטלינה
נייר משי
חוץ וצמחים
מים וסבון
תחפושות
כיף עם אוכל
האתר מוקדש לזכר אבי משה אגוזי ז"ל