דף הבית | קריאה וכתיבה | לימוד חשבון | דפי עבודה | תגובות גולשים | למידה והתנהגות | ספרי-ילדים שלי | צור קשר |
קישורים
שלומדים - לימוד לילדים
דף הבית > למידה והתנהגות > ספרי ילדים מומלצים
מס' מבקרים: 135885
ספרי ילדים מומלצים

המלצות על ספרי ילדים

הילדות  המוגנת, המופזת, הנחשבת למעין גן-עדן, יכולה להיות גם חוויה לא נעימה.  אתה נשלט ותלוי בסמכות עליונה; לפעמים אתה מרגיש שלא מבינים אותך, והכרת התודה על מה שעושים למענך מעיקה; אתה זקוק להגנה, אתה יודע כל כך מעט או כך נדמה לך, אתה מתוסכל, ולפעמים לא מרשה לעצמך אפילו לרצות לבעוט, לצעוק, לעשות ההיפך, לברוח.  

מבוגרים שחושבים שהילדים שלהם מרוצים ממצבם, שינסו לצפות איתם בסרט כמו "שכחו אותי בבית", ויוכלו לראות כיצד הם מתפתלים מצחוק כאשר המבוגרים המפחידים והמכוערים שבסרט עוברים סדרת התעללויות מצד ילד אחד קטן.  האם הילדים שלכם פשוט לא אוהבים גנבים?  או שסרטים רווחיים בנויים על הנוסחה המצליחה של לאפשר לילדים להוציא קצת רגשות שליליים על המבוגרים השולטים בחייהם.  ילדים אוהבים חופש לא פחות ממבוגרים, אבל הם נאלצים לוותר עליו במידה רבה, וגם אם הם שומרים על פרצוף תמים ומרוצה, יש להם גם מחשבות אחרות, כמו שהיו לכם. 

ילדים רבים אוהבים ספרים שמדברים על מרד.  בתוך הספר הם מרשים לעצמם להזדהות עם ההשתוללות של מקס ב- "ארץ יצורי הפרא" (כתב ואייר מוריס סנדק). לעשות "ההיפך" ולהיות עשיר וחזק בהרבה מהמבוגרים, ועל כן בלתי ניתן לשליטה, כמו "גילגי" (אסטריד לינדגרן, איורים: אינגריד ואן ניימן).  להיות הילדה שהטעימה משוט לשונה את כל סביבתה, בלי תלות בכח, גיל או מעמד – "אן שרלי" מאת מונטגומרי.  ליהנות מ- "תעלוליו של אמיל", הפוחח רב-הקסם וחסר-התקנה מספרה של אסטריד לינדגרן (איורים: אינגריד ואן ניימן) שגדל לבסוף ונעשה ראש העיר. "מדלן"- הילדה שתמיד יוצאת מהשורה, בספרו של לודביג במלמנס.  עוד השתחררות מכבלי ההורים מתוארת בספר הילדים האהוב והקלאסי, "פיטר פן" של ג'יימס מתיו ברי [שעלול לגרום לכמה ילדים לנסות לקפוץ מהחלון...].   

"איה פלוטו" של לאה גולדברג וארי רן מספר על הכלב פלוטו שמשתחרר מן החבל, ומן הנוחות של המרק והעצם.  הוא יוצא לבדוק את העולם, גם אם אין לו סיבה מוצדקת לכך, כמו למרקו מ"הלב".  תשוקה זו לפרוץ את הכבלים, להגיע לעצמאות וגם לחקור את העולם שמסביב - קיימת אצל כל ילד שאי פעם חלם להצטרף לקרקס, ואצל כל תינוק שלמד להתהפך.

הספר "אהרון והעיפרון הסגול" של קרוקט מתאר מסע לתוך נוף שמומצא באותו הרגע ע"י גיבור הסיפור. "גן החלומות האבודים" של יהונתן גפן (איורים של אריאלה וידזר) מתאר מסע של ילד אחרי חלום (בספר יש קטע מפחיד באמצע וכדאי לדלג על 2 דפים, אבל חבל להפסיד את כולו בשל כך).  ספרו של דוד גרוסמן, "איתמר מטפס על קירות", עם איורים של אורה אייל,  גם הוא נע בין מציאות לחלום. 

הספר "פעם היה ילד שלא רצה לישון לבדו" מאת מירה מאיר (איורים אלונה פרנקל) מדבר על קשיי שינה ופרידה מההורים.  "נמר מתחת למיטה" של נורית זרחי מדבר בנוסף גם על קצר תקשורתי, על הורים שאינם מבינים את רגשות הילד.  גם יהונתן גפן מעלה את הנושא בשירו "כמה שרציתי כלב".  ספר הפעוטות של מיריק שניר, "ילדה אחת אמרה", מתאר סיטואציה של לחץ משפחתי הישגי ומסיבי, על ילדה אחת קטנה.  פעמים רבות מעלים ספרי ילדים, גם ספרים לילדים קטנים, נושאים קשים וטעונים.  ואלה הם דווקא הספרים והשירים האהובים ביותר על ילדים.

"מעשה בחמישה בלונים" מאת מרים רות, איורים של אורה איל - הספר מספר על חמישה ילדים ולהם חמישה בלונים.  הבלונים, שמסמלים בעיני את החלום שיש לכל אחד מאיתנו – על אהבה, על איך להציל את העולם, על חיי אושר – נתקלים בקשיי המציאות.  כל ילד מאבד את הבלון שלו בדרך אחרת.  הבלון של ילד אחד פוגש בקוץ.  הילד השני סומך מדי על אביו שמנפח את הבלון יותר מדי, והוא מתפוצץ.  לכל אחד חלום, וכל אחד נאלץ לוותר עליו מסיבה כלשהי.  הכאב רב, ולאחריו יש איזו השלמה.  והילדים מרותקים.  הורים מקריאים ולא תמיד מבינים על מה הסיפור.  הילדים חווים מחדש ומעבדים פרידה, אכזבה וכאב; אולי רק כאב של פרידה מצעצוע אהוב, או ממשהו שההורה לא תמיד יכול לגונן מפניו, כמו שריטה בברך.  וככה זה, לומדים שלפעמים חלומות לא מתגשמים, שדרכם של בלונים להתפוצץ, בועות סבון להתנפץ, אהבה זה גם לא תמיד הולך ברגל, ודברים מסוימים מסתיימים בבכי.  לפחות ככה זה אצל כולם...   כל החמישה.  ולפחות אמרנו לך.

"תירס חם" גם הוא של מרים רות עם איורים של אורה איל – "בים בם בם, תירס חם".  האם שורה חוזרת זו היא הסיבה היחידה לכך שהילדים אוהבים את הספר הקלאסי הזה?  או המחשבה על תירס חם וטעים?  האפשרות להקריא את הסיפור בלוויית תהלוכה אמיתית של בני הבית שמקישים בכלי נגינה מאולתרים? 

הסיפור "תירס חם" הוא על ילד בקיבוץ.  הוא מכה בפחית וחוזר על חרוז שהמציא, לגבי תירס חם.  מאחוריו מתאספת תהלוכת ילדים, וכולם יחד שרים בקצב את הפזמון תוך שהם מנגנים בכלים המאולתרים.  הילד הראשון הוא בראש התהלוכה ומנהיג את כולם לביתו, בתקווה למצוא שם את התירס החם הנכסף.   אלא שאז מתברר שהבית שלו ריק ואין בו תירס משום סוג, גם לא קר... 

האכזבה מהקור והריקנות שבבית הילד שהנהיג את החבורה, היא אנושית או ילדותית-כללית.  אנחנו לא תמיד שלמים עם הבית או המשפחה שיש לנו, וההורים לפעמים עסוקים או עייפים או לא מספיק קשובים. הילד לא קיבל מענה מיידי לצרכיו, לגבי מזון, חום, נוכחות הורית, ותמיכה בצרכיו החברתיים.  מהילד שהנהיג את התהלוכה, הוא הפך לאחרון בשורה, וחבריו מבטאים בקול את אכזבתם ממנו.  את התהלוכה מנהיגה עכשיו הילדה שיודעת ומבטיחה, שלסבא שלה יש תירס חם.  הסבא לעומת ההורים, פנוי לספק את צרכיה של הילדה ושל חבריה, אף מבלי שיגידו לו (או שאולי שמע את קריאות הילדים), וכולם אוכלים ושמחים.  

הסיטואציה המתוארת היא קשה, ומזכירה רגשות קשים.  כאשר קשה לנו, יכול להתפתח פצע שלא טופל.  הזמן עובר ואנו שוכחים.  על הפצע נוצרת "צלקת", כאילו הכל בסדר כלפי חוץ, והכל נרפא - אבל הצלקת מגרדת, ואנו חייבים לחזור ולגרד אותה כדי להירגע.  העניין לא באמת פתור עבורנו ואנחנו לא יכולים לעזוב את ההתעסקות בו.  הסיפור או השיר מספקים לנו או לילד הזדמנות "לגרד את הצלקת" בצורה מאוד עדינה ומוסווית, וכך לזכות בנחמה רגעית.  הילד רוצה לשוב ולזכות בנחמה, ולכן הוא מבקש שוב ושוב לשמוע את אותו הסיפור.  

הספר "זאתי"  של מרים רות, עם איורים של אורה איל, מספר על ילדה שהזניחה ושכחה את בובתה, ולכן הבובה שנמצאה שוב לאחר חיפושים - נעשתה קירחת.  למרות כיעורה, הילדה אוהבת אותה, וכך הספר מטפל גם בנושא האהבה כלפי מי שלא-מושלם, ואולי אף חולה.  אבל הנושא של ילדה ש"שוכחת" מהבובה שלה מתייחס גם לנושא המאוד כאוב של הזנחה ומחסור באהבת הורים.  היא מול הבובה, מקבילה לאמא שלה מולה.  ספרים נוספים שמטפלים בבעיות כאלה הם  "גורילה" של אנתוני בראון, והספר "חרוזים אדומים" של פניה ברגשטיין, בסיפור על הילדה שבובתה מסרבת להירדם.  בספר זה יש גם הסיפור על "פנינה קר-לי", סיפור חשוב על ילדה שיש לה בעיות חברתיות, והיא מצליחה להיחלץ מהן.

כשילדה מאוד מתקשרת לסיפור מסויים, שמעלה באופן חבוי בעיה מסוימת, ייתכן שהבעיה הזו קיימת אצלה.  לילדה שמתחברת ל"סינדרלה" או ל"שלגיה", יש אולי בעיה עם האם או עם האחיות. יש בסיפור משהו שהיא זקוקה לו, וכדאי לנסות להבין מהו. ילדים שמבקשים שוב ושוב את "הנזל וגרטל" – שם ההורים (האם החורגת הרעה) מזניחים ואף מפקירים את ילדיהם, אולי מרגישים לא אהובים, או מוזנחים?    

חוקרי ספרות ילדים טוענים, שבאגדות - הקוסם, הענק הרשע, האב החורג, ולפעמים אפילו הדרקון – מסמלים את האב.  המכשפה או האם החורגת המרשעת היא האם האמיתית, שהילד אינו מעיז להודות בחלק מרגשותיו אליה.  כך שספרים הם לא רק כלי רגשי-טיפולי חשוב (אפילו בעצם קריאתם), אלא יכולים גם להצביע באופן מאוד עדין אבל גם ברור, על בעיות שכדאי לטפל בהן.

דיברתי הרבה על בעיות וקשיים, אבל הספרים שהזכרתי, והספרים הרבים שלא הזכרתי, הם לא רק כלי טיפולי.  הם בלתי-נשכחים, אהובים, נוגעים-ללב, מצחיקים, מהנים, מעשירים, מקרבים.  הם חלק מנוף של ילדות והם שותפות וחום ועוד דברים רבים.  לא כל הספרים הטובים דווקא נושאים מטען רגשי כבד, לפעמים הם גם סיפור כמו – "מעשה במסמרים" של מיריק שניר, על טיול אידילי שבמהלכו נהנים הילדים מפרטים קטנים ויומיומיים, שאינם מצריכה קפיצה לקניון.

אין צורך לחשוב יותר מדי על עידוד אינטלקטואלי, אמנותי או רגשי, כשמספרים סיפור לילד.  אין צורך לזמן לו דווקא את הספרים התרבותיים והמחכימים, אם הוא מעדיף ספר קטן, זול וטיפשי.  אם זה כיף, והוא רוצה עוד, כנראה שזה טוב ומתאים, ואפשר פשוט ליהנות ולא לדאוג.  כל כך הרבה הורים עוסקים ב"ספורט" הדאגה, שלפעמים נדמה שהם פשוט נהנים לגרד איזו צלקת. 

 



סכמות של התפתחות (סכמות של התפתחות)

ינשוף


למידה והתנהגות
התלמיד המתקשה
פעילויות לילדים
מוטיבציה ללמידה
רמות הבנה של לימוד
פיתוח האינטליגנציה של הילד
הצבת גבולות לילדים
ספרי ילדים מומלצים
סכמות של התפתחות
האתר מוקדש לזכר אבי משה אגוזי ז"ל