דף הבית | קריאה וכתיבה | לימוד חשבון | דפי עבודה | למידה והתנהגות | ספרי-ילדים שלי | כתבו אלי | קישורים
שלומדים - לימוד לילדים
דף הבית > תנ"ך > פרק 19
מס' מבקרים: 492829
פרק 19

פרק 19: איתור 'חריגות' בשלושת 'סיפורי העקידה' ובסיפור 'גן העדן'

שלושת סיפורי ה'עקידה' מתייחסים לסיכון חיי הבן על ידי אברהם:
 
  1. סיפור 'בריחת הגר בעת הריונה, למדבר' (בראשית ט"ז). 
  2. סיפור 'גירוש הגר ובנה למדבר' (בראשית כ"א).
  3. סיפור 'עקידת יצחק' (בראשית כ"ב).
 
על פי מדרש 'את ואת' מותר להשוות בין סיפורים מוקדמים ומאוחרים בתורה ולהסיק מכך מסקנות על משמעותם של ביטויים דומים.
 
הטקסט של סיפורי התורה הוא לרוב מדויק, מאופק ופשוט. אני יוצאת מתוך הנחה שביטויים ייחודיים, חזרות ואמצעים סגנוניים אחרים הם 'חריגות' שיש מאחוריהן מסר חבוי.
 
'חריגות' בסגנון יכולות לכלול מילים מיותרות או חסרות, פירוט יתר, החסרה של משהו שציפית למצוא, כמו תגובה או דמות שהייתה ונעלמה, דמיון בין צלילי מילים, מילים ומשפטים חוזרים, ביטויים ייחודיים אשר חוזרים בכמה סיפורים ומרמזים על קשר ביניהם; שבירה של תבנית של חזרות, מדרג, וקטע תמוה שנראה כבלתי אפשרי, והוא משולב בכל זאת. 
 
סימנתי חריגות בטקסט של שלושת הסיפורי ה'עקידה' וסיפור 'גן העדן'.   
 
1.  מדרג של אלמנטים דומים. 
לנושא זה התייחסתי בחלקים הקודמים, ואוסיף להתייחס גם בחלק זה.
 
2. סתירה הגיונית, כלומר סתירה לעיקרון של 'טקסט מושלם' וחכם. 
על פי המסופר, ישמעאל עובר ברית מילה בגיל שלוש עשרה, לפני הולדת יצחק.  בסיפור הגירוש של הגר וישמעאל, שמתרחש לאחר הולדת יצחק - ישמעאל מתואר כילד רך הנישא על שכם ואינו מדבר אלא בוכה.
 
3. ריבוי פעלים בתיאור 'עקידת יצחק'. 
 
4. טקסט חסר:  אודות   
תגובת יצחק, שרה ואברהם לאחר העקידה. 
במקרים של תגובה שלילית ופוגעת – לעתים בוחר התנ"ך לנקוט 'שתיקה רועמת'. 
 
בנוסף, יש תגובה מרירה ואירונית של מספר ''עקידת יצחק'', כנראה אברהם - לאשר אירע. האירוניה מובלעת במילים: "ה' יִרְאֶה" – "ה' יֵרָאֶה",  במשפט "וילכו שניהם יחדיו",  ובאמירה: "אלוהים יִרְאה לו השה לעולה, בני."   בסיפור העקידה מתווספת קונוטציה נוספת לפעולת הראיה; ראיית האל מוצגת כאן לא כהשגחה ומתן הגנה, כמו בסיפור 'בריחת הגר בעת הריונה', אלא כפעולת בחירה שרירותית של קורבן: "ויאמר אברהם: אלוהים יִרְאֶה לו השה לעולה בני" מספר מאוחר מחליף את השם המר שנתן אברהם למקום, בשם יותר מרוכך: "ויקרא אברהם שם המקום ההוא ה' יִרְאֶה, אשר יאמר היום בהר ה' יֵרָאֶה".
 
במקומות בהם חסרה תגובה ציינתי: [שתיקה].
 
6. ביטוי ייחודי:   כמטחווי קשת.
 
7.   תדירות גבוהה של מילים וצלילים
ראה, עיןטוב, רע, ראה, שמע;
וילכו שניהם יחדו,    יחדו- יחידך.  
מה זאת   
יצחק, מצחק  
שכם, קח, תן   
שפחתך, האמה, בנך, נער 
שוב, נשבע  
 
להלן הטקסטים של ארבעת הסיפורים, עם הדגשת ה'חריגות' בתוכם.  
צבע סגול מתייחס לשייכות ואחריות. כתום הוא כינוי, שגם הוא מתייחס לשייכות למישהו. כחול כהה מתייחס לביטויים הקשורים בעיניים. הדגשה בשחור מתייחסת לפעולת השמיעה (כולל דיבור).
 
 
סיפור מס' 1- 'בריחת הגר בעת הריונה' . (בראשית טז').
 
"ושרי אשת אברם לא ילדה לו ולהשפחה מצרית ושמה הגר. ותאמר שרי אל אברם: הנה נא עצרני ה' מלדת, בוא נא אל שפחתי אולי אבנה ממנה. וישמע אברם לקול שרי. ותיקחשרי אשת אברם את הגר המצרית שפחתה, מקץ עשר שנים לשבת אברם בארץ כנען ותיתן אותה לאברם אישהּ לו לאישה. ויבוא אל הגר ותהר ותרא כי הרתה ותקל גבירתה בעיניה. ותאמר שרי אל אברם: חמסי עליך, אנוכי נתתי שפחתי בחיקך ותרא כי הרתה ואקל בעיניה, ישפוט ה' ביני ובינך. ויאמר אברם אל שרי: הנה שפחתך בידך עשי לה הטוב בעיניך. ותענה שרי ותברח מפניה. וימצאה מלאך ה' על עין המים במדבר על העין בדרך שור. ויאמר: הגר שפחת שרי, אי מזה באת ואנה תלכי? ותאמר: מפני שרי גברתי אנוכי בורחת. ויאמר לה מלאך ה': שובי אל גבירתך והתעני תחת ידיה. ויאמר לה מלאך ה': הנך הרה ויולדת בן וקראת שמו ישמעאל, כי שמע ה' אל ענייך. והוא יהיה פרא אדם, ידו בכל ויד כל בו ועל פני כל אחיו ישכון. ותקרא שם ה' הדובר אליה אתה אל רֹאי כי אמרה, הגם הלום ראיתי אחרי רֹאי. על כן קרא לבאר באר לחי רֹאי, הנה בין קדש ובין ברד. ותלד הגר לאברם בן ויקרא אברם את שם בנו אשר ילדה הגר ישמעאל. ואברם בן שמונים שנה ושש שנים בלדת הגר את ישמעאל לאברם." 
 
 
סיפור מס' 2 - 'גירוש הגר וישמעאל'.   (בראשית כא').
 
"וה' פקד את שרה כאשר אמר ויעש ה' לשרה כאשר דיבר. ותהר ותלד שרה לאברהם בן לזקוניו למועד אשר דיבר אותו אלוהים. ויקרא אברהם את שם בנו הנולד לו אשר ילדה לו שרה – יצחק. וימל אברהם את יצחק בנו בן שמונת ימים כאשר ציווה אותו אלוהים. ואברהם בן מאת שנה בהיוולד לו את יצחק בנו. ותאמר שרה: צחוק עשה לי אלוהים, כל השומע יצחק לי. ותאמר מי מילל לאברהם היניקה בנים שרה כי ילדתי בן לזקוניו. ויגדל הילד ויגמל ויעש אברהם משתה גדול ביום היגמל אתיצחק. ותרא שרה את בן הגר המצרית אשר ילדה לאברהם מצחק. ותאמר לאברהם גרש האמה הזאת ואת בנה, כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני עם יצחק. וירע הדבר מאד בעיני אברהם על אודות בנו. ויאמר אלוהים אל אברהם אל ירע בעיניך על הנער ועל אמתך, כל אשר תאמר אליך שרה – שמע בקולה, כי ביצחק יקרא לך זרע. וגם את בן האמה לגוי אשימנו, כי זרעך הוא. [הסכמה שבשתיקה] וישכם אברהם בבוקר ויקח לחם וחמת מים ויתן אל הגר שם על שכמה ואת הילד וישלחה ותלך ותתע במדבר באר שבע. ויכלו המים מן החמת ותשלך את הילד תחת אחד השיחים. ותלך ותשב לה מנגד הרחק כמטחווי קשת כי אמרה: אל אראה במות הילד. ותשב מנגד ותישא את קולה ותבך. וישמע אלוהים את קול הנער  ויקרא מלאך אלוהים אל הגר מן השמים ויאמר לה: מה לך הגר, אל תראי, כי שמע אלוהים אל קול הנער באשר הוא שם. קומי שאי את הנער והחזיקי את ידך בו, כי לגוי גדול אשימנו. ויפקח אלוהים את עיניה ותרא באר מים ותלך ותמלא את החמת מים ותשק את הנער. ויהי אלוהים את הנער ויגדל וישב במדבר פארן."   
 
 
סיפור מס' 3 - 'עקידת יצחק'. (בראשית כב').
 
בנוסף להדגשות הקודמות, כחול - ראייה, כתום - שם ושייכותמודגש-שמיעה ודיבור, נוספת הדגשה בקו-לפעליםבוורוד - ליחד, יחדו, יחידךבצהוב – למילים עם הצליל שב.
 
"ויהי אחרי הדברים האלה והאלוהים ניסה את אברהם ויאמר אליו: אברהם. ויאמר: הינני. ויאמר: קח נא את בנך את יחידך אשר אהבת, את יצחק, ולך לך אל ארץ המוריה, והעלהו שם לעולה על אחד ההרים אשר אומר אליך. [שתיקה]  וישכם אברהם בבוקר ויחבוש את חמורו ויקח את שני נעריו איתו ואת יצחק בנו ויבקע עצי עולה ויקם וילך אל המקום אשר אמר לו האלוהים. ביום השלישי, וישא אברהם את עיניו וירא את המקום מרחוק. ויאמר אברהם אל נעריו: שבו לכם פה עם החמור, ואני והנער נלכה עד כה ונשתחווה ונשובה אליכם.  ויקח אברהם את עצי העולה וישם על יצחק בנו ויקח בידו את האש ואת המאכלת וילכו שניהם יחדו.  ויאמר יצחק אל אברהם אביו, ויאמר : אבי, ויאמר: הינני בני.   ויאמר: הנה האש והנה העצים ואיה השה לעולה? ויאמר אברהם: אלוהים יִרְאֶה לו השה לעולה, בני. וילכו שניהם יחדו. [שתיקה].
ויבואו אל המקום אשר אמר לו האלוהים ויבן שם אברהם את המזבח ויערוך את העצים ויעקוד את יצחק בנו, [שתיקה] וישם אותו על המזבח ממעל לעצים. וישלח אברהם את ידוויקחאת המאכלת לשחוט את בנו.   ויקרא אליו מלאך ה' מן השמיים ויאמר: אברהם אברהם. ויאמר: הינני. ויאמר: אל תשלח ידך אל הנער ואל תעש לו מאומה, כי עתה ידעתי כי יראאלוהים אתה ולא חשכת את בנך את יחידך ממני. וישא אברהם את עיניו וירא, והנה איל אחד נאחז בסבך בקרניו וילך אברהם ויקח את האיל ויעלהו לעולה תחת בנו. ויקרא אברהם שם המקום ההוא ה' יִרְאֶה, אשר יאמר היום בהר ה' יֵרָאֶה. ויקרא מלאך ה' אל אברהם שנית מן השמים. ויאמר: בי נשבעתי נאום ה' כי יען אשר עשית את הדבר הזה ולא חשכת את בנך את יחידך, כי ברך אברכך והרבה ארבה את זרעך... עקב אשר שמעת בקולי. [שתיקה] וישב אברהם אל נעריו ויקומו וילכו יחדו אל באר שבע וישב אברהם בבאר שבע." .
 
 
 
סיפור מס' 4 - גן העדן.   (בראשית ג' 4-21). משחקי מילים בין ראייה לבין עירום, רוע או טוב הודגשו בכחול.
 
"והנחש היה ערום מכל חית השדה...  ויאמר הנחש אל האישה: לא מות תמותון. כי יודע אלוהים כי ביום אכלכם ממנו ונפקחו עיניכם והייתם כאלוהים יודעי טוב ורע. ותרא האישה כי טוב העץ למאכל וכי תאווה הוא לעיניים ונחמד העץ להשכיל ותיקח מפריו ותאכל ותיתן גם לאישה עימה ויאכל. ותיפקחנה עיני שניהם וידעו כיערומיםהם ויתפרו עלי תאנה ויעשו להם חגורות. וישמעו את קול ה' אלוהים מתהלך בגן לרוח היום ויתחבא האדם ואשתו מפני ה' אלוהים בתוך עץ הגן. ויקרא ה' אלוהים אל האדם ויאמר לו: איכה? ויאמר: את קולך שמעתי בגן ואירא כי עירום אנוכי ואיחבא. ויאמר: מי הגיד לך כי עירום אתה, המן העץ אשר ציוויתיך לבלתי אכול ממנו – אכלת? ויאמר האדם: האישה אשר נתת עימדי היא נתנה לי מן העץ ואוכל. ויאמר אלוהים לאישה מה זאת עשית? ותאמר האישה הנחש השיאני ואוכל. ויאמר ה' אלוהים אל הנחש: כי עשית זאת ארור אתה מכל הבהמה ומכל חית השדה, על גחונך תלך ועפר תאכל כל ימי חייך, ואיבה אשית בינך ובין האישה ובין זרעך ובין זרעה, הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב. אל האישה אמר: הרבה ארבה עצבונך והרונך, בעצב תלדי בנים ואל אישך תשוקתך והוא ימשל בך. ולאדם אמר: כי שמעת לקול אשתך ותאכל מן העץ אשר ציוויתיך לאמור לא תאכל ממנו, ארורה האדמה בעבורך, בעיצבון תאכלנה כל ימי חייך, וקוץ ודרדר תצמיח לך ואכלת את עשב השדה, בזיעת אפיך תאכל לחם עד שובך אל האדמה אשר לוקחת ממנה, כי עפר אתה ואל עפר תשוב. ויקרא האדם שם אשתו חוה כי היא היתה אם כל חי. ויעש ה' אלוהים לאדם ולאשתו כותנות עור וילבישם" .


פרק 20 (פרק 20)
תנ"ך
פרק 1
פרק 2
פרק 3
פרק 4
פרק 5
פרק 6
פרק 7
פרק 8
פרק 9
פרק 10
פרק 11
פרק 12
פרק 13
פרק 14
פרק 15
פרק 16
פרק 17
פרק 18
פרק 19
פרק 20
פרק 21
פרק 22
פרק 23
פרק 24
פרק 25
פרק 26
פרק 27
נספח - אלוהים והצמחונות
דיאגרמת יעקב
אפוד אבני החושן
האתר מוקדש לזכר אבי משה אגוזי ז"ל