דף הבית | קריאה וכתיבה | לימוד חשבון | דפי עבודה | תגובות גולשים | למידה והתנהגות | ספרי-ילדים שלי | צור קשר |
קישורים
שלומדים - לימוד לילדים
דף הבית > למידה והתנהגות > מוטיבציה ללמידה
מס' מבקרים: 122444
מוטיבציה ללמידה
האדם נולד עם רצון עז ללמוד, ושמחה של הישג.  די לצפות בתינוק שלומד להתהפך ולבטא מילים.  עם כל הישג הוא חש כנראה, כמי שנפתח לפניו עולם חדש.  הרצון העז ללמוד נעלם לפעמים, עוד לפני תקופת בית-הספר. 

שבחים שניתנים בצורה שגויה עלולים להסיט את הילד מן המוטיבציה הפנימית ללמידה, אל המוטיבציה החיצונית - לרצות את הוריו.  דוגמה לשבח לא נכון:  "איזה ציור יפה, בוא נתלה אותו על הקיר ונראה לכל השכנים".  "תראי לדוד, איך עושה חתול?".  "הילד הזה הוא גאון, הוא עוד יהיה רופא.  יודעים מה הוא אמר אתמול?"  "הגנים זה מהמשפחה שלי".  במקרה כזה, במקום ליהנות מהציור הבא, הילד ינסה להצליח ולחקות את הציור הקודם, יאבד את הרצון הפנימי שלו ללמוד עוד מילה ולהבין עוד מושג, ויחליף אותו במוטיבציה חיצונית, ישתדל להצדיק את היותו מוצג לראווה, כדי להוכיח את עדיפות הגנים של הוריו, את הצלחתם ולא את הצלחתו.  המוטיבציה החיצונית ללמידה היא חלשה יותר, ולכן הילד ישתעמם במהירות, לא יהיו לו הכוחות הדרושים כדי להתמיד, הוא לא ייהנה מהלימוד או מהעשייה ויתייאש בקלות. ההצלחה והרצון ללמידה חייבים להישאר של הילד.  "חיזוקים" חיוביים שגויים יגרמו לו לעזוב את תחום העניין.  שבח נכון מתייחס להצלחה של הילד עצמו ולא "מחלק ציונים":  "נהנית? איזה יופי".  "הצלחת, כל הכבוד." "בוא נתלה את הציור על המקרר ליד הציורים האחרים שלך (ולא רק ציור אחד, יפה במיוחד. אם אין מקום, אפשר לצלם את הציורים ולשים באלבום)."

עניין אחר שעלול לפגוע בתשוקת הלמידה הטבעית הוא "הצפה".  הילד חש שהלמידה וההישג אינם שלו, אלא של הוריו, ש"דוחפים" ומציפים אותו בהסברים ומושגים שלא ביקש.  בדומה להלעטה של ילד באוכל כשהוא מפנה את פניו הצידה.  זה סוג של פלישה לתחום מאוד אישי.  אם הילד לא שאל דבר, לא כדאי לתת הסבר ארוך שמתקבל כהפעלת לחץ, כאילו הילד צריך להיות אינטליגנטי, רצוי גאון.  לדעתי, רוב הילדים נולדים גאונים, זה רק מתקלקל אחר כך.  כדאי לחכות שהילד יפתח "שער", הזדמנות ללמידה, וישאל דבר מה שמעניין אותו.  על כך ניתן לענות בקצרה, 3-4 מילים.  ואם ישאל עוד, שוב תשובה קצרה. אפשר גם לספק לו בתשובה "יהודית":  "מה אתה חושב, למה זה כך?".  כדאי לפנות זמן ולהיות ליד הילד, בלי לעשות דבר, כדי שהילד יפנה אל ההורה, ישאל וישתף בדברים רגשיים או אינטלקטואליים שמעסיקים אותו.  בדרך זו, גם היא נראית איטית, הילד יתקדם מהר יותר.  אם הילד עסוק רוב היום במחשב או בטלוויזיה, אפשר לשבת לידו לפני השינה.  ילד יספר מה באמת מעסיק אותו, אם גם ההורה ישתף, רצוי בדברים שבהם ההורה לא מופיע כמצליח או מושלם, כדי שהילד ירגיש שזה בסדר להיכשל, לטעות ולשתף. 

מאוחר יותר הילד עלול לפקפק ביכולתו – בגלל חוויה של כישלון.  לדוגמה -  בגן, לחץ יתר להישגיות של הילד:  "מה ההיפך?" "מה גדול יותר?" עלול להקשות.  במיוחד כשהילד רואה מסביבו ילדים אחרים, שקל להם יותר.  ילדים אלה אולי קיבלו הסבר בבית, אבל הילד יאשים את עצמו.  הוא עלול לחשוב שהמוח שלו פחות טוב משלהם, והאמון שלו ביכולת החשיבה שלו – יפגע.  ומי שלא מאמין בעצמו, גם לא ינסה ללמוד ולהצליח.  בגלל דברים כאלה כדאי לשמור אצבע על הדופק וללוות את תהליך הלמידה של הילד, להשלים חוסרים במקרה הצורך, אבל בעדינות ולא מתוך חשש או מתוך השתתפות במירוץ כלשהו. גם בבית הספר, קורה שמורה יחשוב שמושג כלשהו, כמו "פחות" או "אפס", או מבנה התרגיל, הוא מובן מאליו – ולא ילמד אותו.  שלבים חסרים בתהליך הלימוד, כמו הכרת חוקי החשבון, "אומדן", המחשה לא מספיקה או לא נכונה, מושג שלא הוסבר, תוכנית לימודים לא מוצלחת - כל אלה עלולים לגרום לתחושת כישלון ומשתקים את רצון הלמידה הטבעי של הילד. כאשר הלמידה מדורגת,  וחוויית הלמידה היא של הליכה "מהצלחה-להצלחה", הילד נהנה מהלימוד ומרגיש בטוח ביכולתו, הוא שומר על הפתיחות והרצון הטבעי ללמידה. 

רמות הבנה של לימוד (רמות הבנה של לימוד)


ינשוף


למידה והתנהגות
התלמיד המתקשה
פעילויות לילדים
מוטיבציה ללמידה
רמות הבנה של לימוד
פיתוח האינטליגנציה של הילד
הצבת גבולות לילדים
ספרי ילדים מומלצים
סכמות של התפתחות
האתר מוקדש לזכר אבי משה אגוזי ז"ל